חקר יהודי ארצות האסלאם בישראל: התפתחות ופיצולים

עמוד:14

14 אביעד מורנו ונח גרבר המזרחנים ממוצא מרכז-אירופי, עם דרכו של כהן, המהגר העיראקי, פותחת לנו אשנב 30 לחבלי הלידה הנמשכים של ההיסטוריוגרפיה של יהודי ארצות האסלאם במדינת ישראל . הנה למשל, כאשר עזב גויטיין את הארץ ב- 1957 הוא השאיר מאחוריו לא רק את תלמידי המחקר ממוצא מזרחי, ובעיקר עיראקי, דוגמת כהן, אלא גם את תחום המחקר שלו זה כמעט שלושה עשורים — קהילת יהודי תימן . קהילה זו הייתה מבחינת גויטיין אמצעי חי לפרשנות חיי האומה בתקופות קלאסיות, ובתור כזו היא המשיכה לשמש קבוצת בקרה לאימות היפותזות בנוגע ל'חברת הגניזה' הימי-ביניימית, תחום המחקר העיקרי שלו בארצות הברית . אך ממקום מושבו החדש של גויטיין בפילדלפיה, ההיסטוריה הקרובה של קבוצה זו 31 עניינה אותו הרבה פחות . הירשברג השלים בינתיים דרך שונה בתכלית מזו של גויטיין . הוא נפגש עם יהודי צפון אפריקה באמצע המאה ה- 20 בארצות מוצאם, בעיצומה של הגירתם לישראל . המפגש עמד ביסוד פנייתו לחקר ההיסטוריה שלהם, גם באמצעות תלמידי המחקר שהעמיד . עד פטירתו של הירשברג ב- 1976 הוא הספיק לייסד מרכז אקדמי ראשון מסוגו באוניברסיטת בר-אילן, העוסק בחקר תולדות יהדות המזרח . מתוקף מעמדו הבכיר של הירשברג באקדמיה הישראלית הוא שימש ראש מדור ליהדות ארצות האסלאם באנציקלופדיה יודאיקה האנגלית בהוצאת כתר ירושלים . מכוח תפקידו הוא הפקיד בידי כהן את מיפוי הזרמים והדמויות אשר התכתבו עם המודרניזם הערבי, ובכלל זה הציונות, בכותרת 'יהדות זמננו בארצות ערב והמזרח' . עוד תחום שהונח לפתחו של כהן בהקשר זה זכה כבר אז 30 את ההשוואה בין גויטיין להירשברג פיתח צור במאמרו 'שלוש הרצאות על ההיסטוריוגרפיה הישראלית של יהודי צפון-אפריקה', בתוך : עמנואל אטקס, דוד אסף ויוסף קפלן ( עורכים ) , אבני דרך : מסות ומחקרים בהיסטוריה של עם ישראל שי לצבי ( קותי ) יקותיאל , מרכז זלמן שזר, ירושלים תשע"ו, עמ' 452 - 456 . 31 מבחינות רבות היה הטיפוס התימני של גויטיין טיפוס אידיאלי במונחים ובריאנים, נטול התפתחות היסטורית של ממש . ראו לדוגמה את מאמרו 'החינוך בארץ תימן כטיפוס של חינוך יהודי מקורי', מגמות , 2 ( 1951 ) , עמ' 152 - 180 . כן ראו : נח גרבר, אנו או ספרי הקודש שבידינו ? הגילוי התרבותי של יהדות תימן , מכון בן-צבי, ירושלים תשע"ג, עמ' 194 - ,197 153 - 154 . על המעבר של גויטיין לארצות הברית ראו : Hanan Harif, ‘Between a Bridge and a Fortress : Shelomo Dov Goitein and the Role of “Jewish Arabists” in the American Academy’, Jewish Social Studies forthcoming ) ( . אמנם בשנותיו הראשונות של גויטיין בארצות הברית הוא המשיך לנהל מרחוק את מחקרו התימני רב-האנפין בארץ, אך מחקר זה לא היה ביסודו מחקר היסטורי . תודתי ( נ"ג ) נתונה לד"ר חריף ולד"ר פוגל על ששיתפו אותי בפרי עמלם לפני הפרסום . גם את עבודת הדוקטור של חיים י' כהן ( 1962 ) הדריך גויטיין מרחוק מפילדלפיה . לעיקרי הממצאים שלו ראו : Haim Cohen, ‘The Economic Background an the Secular Occupations of the Muslim Jurispudents and Traditionists in the Classical Period of Islam’, Journal of the Economic and Social History of the Orient, 13 ( 1970 ) , pp . 16 - 61 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר