|
|
עמוד:8
8 אביעד מורנו ונח גרבר האסלאם ( אלה מכונים לרוב 'מזרחים' ) כקבוצות שוליים בתוך ישראל, על פי רוב בניתוק מן הדיון הרחב בהיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה, ובכלל זה בהיסטוריה של היהודים בארצות האסלאם ובתהליכים שהובילו להגירתם במאות ה- 19 וה- 20 . הסוציולוגיה תוחמת בכך מן הצד האחר את גבולות הגזרה של ההיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם בהקמת 2 תהליך ההגירה של רוב היהודים מארצות האסלאם לישראל במחצית השניה מדינת ישראל . של המאה ה- 20 נתפס אפוא כקו מפריד, בעיקר משום שהוא מייצג את הדרך אל ה'שבר הגדול' של ניתוק היהודים מעברם בארצות האסלאם . מחקרים בנושא מתמקדים בעיקר בנסיבות ובסיבות הפוליטיות להגירה זו של מאות אלפי יהודים מארצות ערב באמצע המאה 3 ה- ,20 על רקע הקמת מדינת ישראל . אסופה זו שואבת השראה ממחקריו של ירון צור שראו אור בחצי היובל האחרון ובעקבות דור חדש של היסטוריונים, רבים מהם עמיתיו ותלמידיו בעבר ובהווה לצד חוקרים אחרים שפועלים כיום בתחום אשר מערערים מלכתחילה ובדיעבד על החלוקה המבנית המתוארת למעלה . המושג 'ההיסטוריה הארוכה' מתייחס להיסטוריה החוצה את הגבולות המצומצמים שיוחדו לה בהיסטוריוגרפיה היהודית והישראלית ברוב שנותיה ; בתור היסטוריה שנוגעת לעבר של היהודים בארצות האסלאם עד אמצע המאה ה- 20 בקירוב, וסופה בהגירה הגדולה 4 ובמעבר של המוני יהודים מן האזור למדינת ישראל . החוקרים השונים עוסקים בשאלות משנה ובמקרי בוחן פרטניים, אשר נובעים מן הניסיון לחשוב מחדש על מבנה התחום . בפתח האסופה תשעה מחקרים שעוסקים ברקע ובנסיבות 2 בנוגע לאנתרופולוגיה ראו למשל : שלמה דשן, 'האנתרופולוגים וחקר יהדות המזרח', פעמים , 1 ( תשל"ט ) , עמ' 76 - 84 ; הנ"ל ומשה שוקד ( עורכים ) , יהודי המזרח : עיונים אנתרופולוגיים על העבר וההווה , שוקן, תל אביב תשמ"ד . נציין כי מחקרים חדשים לא פעלו על פי המבנה הזה, ולכן הם אבן יסוד לדיון 'בהיסטוריה הארוכה' . על כך ראו את המאמר הפותח את האסופה הזו, פרי עטם של הרווי גולדברג ואורית אבוהב . 3 Orit Bashkin, Impossible Exodus : Iraqi Jews in Israel, Stanford University Press, Stanford 2017 ; אבי פיקאר, עולים במשורה : מדיניות ישראל כלפי עלייתם של יהודי צפון אפריקה, 1951 - 1956 , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, קריית שדה בוקר 2013 ; מיכאל מ' לסקר, ישראל והעלייה הגדולה מצפון אפריקה : 1948 - 1970 , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, קריית שדה בוקר 2006 ; אסתר מאיר-גליצנשטיין, יציאת יהודי תימן : מבצע כושל ומיתוס מכונן , רסלינג, תל אביב 2012 . יש גם חוקרים שמציעים דיון ארוך יותר בנסיבות ההגירה וההשתלבות בישראל . ראו למשל : אסתר מאיר-גליצנשטיין, בין בגדאד לרמת גן : יוצאי עיראק בישראל , יד יצחק בן-צבי, ירושלים 2009 ; ג'ואל בינין, פזורת יהודי מצרים : תרבות, מדיניות וגיבוש גולה חדשה ( תרגמה מאנגלית רויטל סלע ) , רסלינג, תל אביב 2007 . 4 את המונח 'ההיסטוריה הארוכה' הגה אביעד מורנו כחלק מן המחשבה על כינוס שארגן עם נח גרבר לקראת פרישתו לגמלאות של ירון צור מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב בסוף שנת 2016 . המונח 'ההיסטוריה הקצרה' שיוזכר להלן מתייחס למצב המחקר ההיסטורי הישראלי בנוגע להיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם במשך רוב המאה ה- ,20 כמתואר למעלה .
|
|