מבוא

עמוד:10

10 ביבליוגרפיה מסכת הוריותסמכות ואוטונומי ה ב מסכת הוריות עוסקת בפרשיות קורבן השגגה . ברם, הן מושכות את הדיון לעבר נושאים מהותיים ועקרוניים יותר . דרך נושא חובת הקורבן, המסכת עוסקת בשאלות של סמכות וציות, נושאי הליבה . כמובן בחברהאחריות ואוטונומיה . נושאים שעבור חז"ל כמערכת ארגונית הם הלכתית הנושא העיקרי הוא ההלכה עצמה . ברם, מן ההיבט החברתי שאלות - אידיאולוגית המבנה והסמכות הן השאלות הארגוניות המרכזיות . הניסיון האנושי מוכיח שיותר מאשר השפיעו האידיאולוגיות על מבנה החברה, השפיעו עליה מחלוקות שנגעו לשאלת הסמכות ת הכוח . קבוצה הפכה לכת כאשר חלקה על הממסד בשאלה העיקרית והיא שאלתוחלוק מונופול הכוח . יותר מי מחליט, מאשר מה מחליטים . יותר כיצד מחליטים מאשר מה מהות ההחלטה עצמה . איננו מדברים על הניסיון היהודי העשיר בפילוגים ומחלוקות אלא על הניסיון יק עדותנו וניקח כדוגמה את הפילוגים באסלאם . פילוגים הבין לאומי העשיר עוד יותר . נרח שבדורנו באים לביטוי בזירות קרב וטרור . אלו היו פילוגים אישיים לחלוטין שהתחוללו במאה השביעית לספירה, שכמובן הרטוריקה שלהם הייתה על אישית . אך הם נמשכים עד ימינו וגובים אלפי קורבנות עד מועד כתיבת שורות אלו . רכה של ספרות חז"ל השאלות הקרדינליות של סמכות ואוטונומיה אינן נידונות לגופן . הן כד משתקפות דרך שאלה הלכתית, כמעט טכנית, איזה קורבן יש להביא . זאת כאשר בסופו של דבר 1 הבאת הקורבן היא בעיקרה וולונטרית וקשה להאמין שהייתה מערכת פיקוח על כך . להוציא בעלי אופי ציבורי וכן תחומים חריגים כסוטה . אולי מקרים חריגים הדיון בקורבנות שוגג עצמם נערך במסכת שבועות בשני הפרקים הראשונים . שני פרקים אלו הם חטיבה מובחנת במסכת שבועות . לו היה מסדר מודרני עורך את המשנה היה מנסה למקמם במהדורה הטרומיתהוריות ושבועות במסכת הוריות . ואולי כך גם היה גם במסכתות ( המוקדמת ) שלהם . אוטונומיה מצד שני . אוטונומיה שהיאכך חיוב בקורבן חטאת מעיד על חטא מצד אחד, ועל אחריות מביאה לחיוב בקורבן חטאת . אגב כך נידונות בסיס לאחריות אישית או קבוצתית, אך צמו ועוד שאלותשאלות מהותיות כמו מהי אמת, מי קובע אותה, עד כמה צריך אדם ללמוד בע שהן השאלות ה'גדולות' של היהדות . כאן גם החידושים הגדולים של דת ישראל . לפי ההלכה מצד אחד בית דין רשאי להתערב ולצוות על הבאת קורבן, ואף לאכוף את החלטתו . אך הבאת קרבן 1 חטאת בסופו של דבר תלויה ברצון החוטא בכפרה : "חייבי עולות ושלמים ממשכנין אותן אף על פי שאין מתכפר לו פ"ה מ"ו ) . ראו דיוננו בגט מעושה וכפיהעד שיתרצה שנאמר 'לרצונו' כופין אותו עד שיאמר רוצה אני . . . " ( ערכין בכלל כתובות פ"ז מ"י ; גיטין ( פ"ט מ"ח ) . מבחינה מעשית לא היה מנגנון כפייה על מצוות . ראו הנספח לשקלים ; אופנהיימר, כפיה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא