|
|
עמוד:9
אוריינטליזם במבחן 9 העיקרית היא בתחום חקר האידיאולוגיות, ההיסטוריה התרבותית והאינטלקטואלית, ואף הפילוסופיה . הדיון בהיבטים הפילוסופיים והמוסריים של אופן ראיית המערב את המזרח קשור רק בעקיפין לספר זה, שכן מטרתי לבדוק כיצד פעלו הדימויים וראיית ה"אחר" במישור המעשי, ובכך להעשיר את ההבנה ההיסטורית מבלי לשפוט אותם ערכית . בעוד שחוקרי ה"אוריינטליזם" מנסים בדרך כלל להסביר תפיסה כוללנית של "המערב" כלפי "האוריינט", ולאורך תקופת זמן ארוכה, ספר זה מתמקד בתקופה מסוימת ובקבוצת אנשים מסוימת ובודק את גישתם כלפי "המזרח" לא כמושג כללי אלא כלפי המציאות הממשית המורכבת כפי שהם נתקלו בה בפעולתם היום יומית . השימוש בדימוי הערבי קיבל אז אופי מעשי והיווה מרכיב בתהליך קבלת ההחלטות, כלומר הוא היה לא רק חלק מתפיסת עליונות בסיסית מערבית שהייתה תמיד ברקע . הבדל בסיסי נוסף קשור לסוג המקורות . המחקר העוסק ב"אוריינטליזם" עושה שימוש נרחב במקורות ספרותיים ואמנותיים, ומעט מאד במקורות דיפלומטיים . כל עוד עוסקים בהיבט הפילוסופי והתרבותי של הסוגיה, הזדקקות לסוג זה של מקורות היא מובנת מאליה . אולם כאשר עוסקים בפעילותם של אנשי מעשה ) "ערביסטים", מדינאים ( , השימוש במקורות ספרותיים אינו מספק . שבעת עמודי החכמה , למשל, ספרו הידוע של לורנס "איש ערב" שנועד בעיקרו לצורך פרסום עצמי, ילמד אותנו פחות על תפיסתו את הערבים, השפעת תפיסה זו על פעולתו המעשית והשפעתו על אישים אחרים בעלי חשיבות בקבלת ההחלטות מאשר המכתבים, התזכירים וחוות הדעת שכתב לורנס לממונים עליו "בזמן אמת" בשנות פעילותו והמצויים בארכיונים הבריטיים . איש צבא או דיפלומט אמור להביע דעות בעלות משמעות מעשית, בעוד שסופר יכול להסתפק בהתרשמויות אבסטרקטיות וכוללניות .
|
|