|
|
עמוד:8
אורי רוסט 8 הסוגיה המחקרית העיקרית המוצגת כאן עוסקת בתרומתם של הדימויים לשיקולים המדיניים "הטהורים" והשפעתם על ממדים מסוימים בעיצוב המדיניות, בכפוף, כמובן, למגבלות שהטילו השיקולים המדיניים . מכיוון שהמגבלות והאילוצים המדיניים שהכתיבו את דפוסי השליטה הבריטית במזרח התיכון העצימו את חשיבותם של המומחים / המזרחנים, או כפי שכונו לעתים "הערביסטים" ) אישים דוגמת לורנס "איש ערב", מרק סייקס, רונלד סטורס, גרטרוד בל ורבים אחרים ( , מילאו אלה תפקיד מוביל בגיבוש המדיניות, והם "גיבוריו" העיקריים של הספר הזה . עם זאת, מוקדש מקום גם להיבטיו החברתיים והתרבותיים של הדימוי, שבהם הקשר שלו ליצירת המדיניות היה רופף יותר וקשה יותר להערכה, כמו דימוי הערבי בעיני החיילים הבריטים במזרח התיכון, בעיתונות הבריטית ובספרות הפופולרית . ספרות המחקר המוקדשת לבחינת מדיניותה של בריטניה במזרח התיכון במהלך מלחמת העולם הראשונה ולאחריה היא אמנם נרחבת ביותר, אבל התייחסותם של המחקרים השייכים ברובם לתחום הידע של ההיסטוריה הדיפלומטית הקונבנציונלית לשאלה אשר אותה אני מציב במרכז — השפעת הדימוי על המדיניות — היא שולית ולעתים אינה קיימת כלל . ובהיותם חסרים את הרובד המנטלי בקביעת המדיניות, הם מחמיצים את אחד המרכיבים החשובים להבנתה . עיון, אפילו שטחי, במסמכים הדיפלומטיים, ביומנים ובספרי הזיכרונות של התקופה, יש בו כדי להבהיר את הצורך במחקר שאינו עוסק רק בשיקולים פוליטיים, כלכליים, אסטרטגיים, צבאיים וכדומה, שכן החומר רווי התבטאויות המשקפות את דימוי הערבי ואת השימוש שנעשה בו בתהליך קבלת ההחלטות . אמנם, סוגיות ה"אוריינטליזם" ודימוי הערבי בעיני המערב זכו לתשומת לב רבה בעשורים האחרונים, אולם מחקרים דוגמת אלה של אדוארד סעיד ושל רבים אחרים שבאו בעקבותיו, תרומתם
|
|