|
|
עמוד:9
9 אהבה היא תמיד של שֵׁם התלמידים האחרים מכל העולם, לבנות מסך של קריאה במקום נוסף . גזניוס כותב שהשפה העברית היא שפה ששומרת על כבוד ופורמליות, עד כדי הגזמה . שנים רבות לאחר מכן קראתי ריאיון עם העיתונאי אמנון אברמוביץ', ולא הופתעתי לשמוע את טענתו הנגדית, והלא סותרת, שאין בעברית "אנדרסטייטמנטס", אין אירוניה קלה . המילה פונה אליך ללא תיווך . מיתוס הצבר תמיד עוטף דבר ממשי . נסעתי לתל אביב, הסתובבתי בחניות ספרים, וקניתי ב- Bibliofile מהדורה ספרדית של הקפיטל של מרקס, שקראתי באחרי הצהריים המבודדים של האולפן . עם הוולבו המצוינת מודל 97' בצבע חציל ורק 43,000 קילומטרים שמצאתי וקניתי באמסטרדם ב- 3,300 דולר יום אחד לפני העלייה שלי לארץ יכולתי, נוסף על קבוצות הלימוד שקיבלתי אצלי, כפי שהיה נהוג בארגנטינה, וכבר קצת מעבר, לצאת לאופקים חדשים לגמרי עבורי ולתת שיעורים על הטופולוגיה של לאקאן גם בירושלים, ואף לקיים מפגשים אנליטיים . מאזור התחנה המרכזית בירושלים אני זוכר את ההליכה ברגל המהירה תמיד של החרדים, הריחות, הצעקות, הקולות של המוכרים והתחושה שמפגש גופני עומד להתרחש בכל רגע . בימים אלה של כתיבת הספר מכינים בפריז את ימי העיון של ה- École de la Cause Freudienne בנושא "טראומה", שיתקיימו בנובמבר 2013 . אלף איש לפחות נרשמו . בטוויטר פורסם ריאיון עם כריסטיאן אלברטי ( Alberti ) . הוזמנתי לשאול שאלה . כתבתי לה שהמונח "פוסט-טראומה" שמרבים כל כך לדבר עליו אינו מדויק, כפי שרואים בבירור : "פוסט" משמעותו "אחרי", אבל מה בנוגע לטראומה ? איך למקם אותה ? היא ענתה לי מיד שהטראומה אינה ממוקמת לא לפני ולא אחרי, כי מדובר בקונטינגנטיות, סוג של מפגש . אני מוסיף וכותב לכריסטיאן : גם האהבה . מה היא קונטינגנטיות ? זה הרגע שבו הזמן של השעון, הזמן הכרונולוגי, האוניברסלי, נעצר . השעון הזה לא פועל . במקומו פועל השעון של
|
|