|
|
עמוד:10
10 אריך נוימן במסה "האדם ומשמעות" דן נוימן בשאלת המשמעות עבור האדם המודרני מאותה נקודת מבט של פסיכולוג יונגיאני- אקזיסטנציאליסטי . במונח "רק-אגו" הוא מתאר את מצבו של האדם המצוי ב"רק-עולם", שעבורו הציר אגו-עצמי אינו פועל ובכך נחסמת היצירתיות שלו והוא הופך להיות אובייקט גרידא ללא חירות אינדיווידואלית . גם בעידננו, אשר נשלט על ידי הרציונליות והחומרנות, ניתן על פי נוימן למצוא את המשמעות ב"אהיה אשר אהיה" : "אני משוכנע בכך שנקודת התודעה המצויה בי כאגו - בהנחה שיש לי תודעה - מקורה באהיה אשר אהיה, שמו המפורש של האלוהים . נקודת-אגו נומינוזית זו של התודעה, שיוצרת אותי כאגו בכל עת ואני נתון בידיה, היא מִבנה האגו-עצמי האמיתי של הווייתי הבלתי ניתנת לערעור" . במסה "הנפש כמקום היצירה" מציג נוימן את האבולוציה של מה שהוא מכנה "רוח החיים היצירתית" של האדם, אשר חבויה מלכתחילה בכל הבריאה . באדם ככוליות אגו-עצמי, יצירתיותה של הנפש טבועה מראש, אולם באופן פרדוקסלי כאשר הנפש היא יצירתית יש לה חירות ואינדיווידואליות . משפט מפתח למטא- פסיכולוגיה של נוימן במאמר זה הוא : "משמעות היות האדם נברא בצלם אלוהים היא שהיינו הך עבור האגו ועבור העצמי : שניהם יצירתיים ונעדרי-צורה בעת ובעונה אחת" . נוימן הציג את שלוש המסות הללו, כמו את המסות האחרות שלו, בכנסי "ארנוס" : "הנפש וגלגול מישורי המציאות" בשנת ,1952 "האדם ומשמעות" בשנת ,1957 "הנפש כמקום היצירה" בשנת 1959 . כמה מילים על כנסי "ארנוס" מן הראוי שייכתבו כאן, שכן כנסים אלה היו ייחודיים ומיוחדים במינם . החוג שנוימן השתייך אליו במשך עשר שנותיו האחרונות היה חוג "ארנוס", קהילה של אינטלקטואלים אירופאים בעיקרה, יחד עם כמה אנשי רוח ידועי שם מכל העולם . עמדתו של נוימן בחוג זה הייתה למרכזית לאחר שיונג כבר לא היה פעיל שם .
|
|