|
|
עמוד:12
12 | 70 שנות אונר"א ה עת לרפורמה מבנית ותפקודית פלסטינים פגיעים . מהבחינה הזו אין להתעלם או לזלזל בעבודה החשובה של הסוכנות . חשוב לציין כי גורמים רשמיים בישראל וברחבי העולם מאמינים כי אונר"א ממלאת תפקיד חשוב בכך שהיא מספקת יציבות ומשמשת עין ואוזן של הקהילה הבינלאומית ברצועת עזה . זו גם הסיבה לכך שגורמים רבים, הן בזירה הבינלאומית והן בממסד הביטחוני הישראלי, מעדיפים את המשך קיומה ותפקודה של אונר"א במתכונת הנוכחית 2 כיוון שכך,על פני החלופה הלא-ודאית, שעלולה לצמוח אם אונר"א תחדל מפעילותה . כל רפורמה או ארגון מחדש של אונר"א יצטרכו להיות הדרגתיים, ולתת מענה לצרכים המגוונים האמיתיים של פליטים פלסטינים המתגוררים בחמשת אזורי הפעילות של הסוכנות : הגדה המערבית, רצועת עזה, ירדן, סוריה ולבנון . משום כך, ובהתייחס להמלצות לגבי חלופות אפשריות, אין לראות באונר"א יחידה מונוליטית אחת, ובעת קביעת אסטרטגיה עתידית יהיה צורך להביא בחשבון את הנסיבות השונות מאוד, המאפיינות את סביבת העבודה של הסוכנות בכל אחד מאזורי ומתחומי פעילותה . הנקודה השנייה היא שלמרות הנטייה להיצמד לפרדיגמה השלטת מזה שבעה עשורים, ולדחות על הסף כל ניסיון להכניס שינויים בדרך פעולתה של אונר"א — מסמך זה נכתב על רקע העובדה הבסיסית שלאחר שבעים שנה ממועד תחילת פעילותה של אונר"א, אין ספק שהיא לא הצליחה לתת מענה הולם לסוגיית הפליטים הפלסטינים . על רקע עובדה זו ובמהלך כתיבת המסמך החליט באוגוסט 2018 הממשל האמריקאי — התורם הגדול ביותר של אונר"א ומי שהיה אחראי למימון של כשליש מתקציב הארגון — לעצור כל מימון עתידי בנימוק ש"המודל העסקי הבסיסי והנהלים הפיסקליים ששימשו את אונר"א במשך שנים, ואשר נקשרים להרחבה ולהגדלה האינסופיות והאקספוננציאליות של קהילת המוטבים הזכאים לשירותי אונר"א — הם פשוט לא 3 בני-קיימא, ומזה שנים רבות הם על סף קריסה" . במסמך זה נציג באופן מפורט שורה של סוגיות הקשורות בתפיסת ההפעלה ובתפקוד של אונר"א אשר מחייבות התייחסות, והצעה לחלופות שיקדמו מבנה ארגוני ודפוסי פעילות רלוונטיים ויעילים יותר . הפרק הראשון נפתח בסקירה כללית על אודות אונר"א ומתמקד בהקמתה ובימיה הראשונים, בהתפתחות הייעוד והפעילויות שלה ובמבנה הארגוני ובמימון שלה . פרק זה מתייחס למעבר ממדיניות מוצהרת של שילוב מחדש ( reintegration ) של הפליטים הפלסטינים בשגרת החיים במזרח התיכון ( ניסוח שהובן ככולל גם את יישובם מחדש מחוץ לישראל ) ; דרך השמטת כל התייחסות ל"שילוב מחדש" מהחלטות העצרת הכללית הנוגעות לאונר"א ; ועד להעברת הכספים מתוכניות הסיוע והתעסוקה המקוריות לטובת מאמצי רווחה בעבור פליטים פלסטינים כמו חינוך, בריאות, שירותים חברתיים, מיקרו-מימון, תשתיות וסיוע בשעת חירום .
|
|