|
|
עמוד:8
8 | 70 שנות אונר"א ה עת לרפורמה מבנית ותפקודית שנה אחרי הקמת אונר"א ( כלומר בשנת 1950 ) , מדינות ערב התעקשו שפליטי פלסטין יישארו באחריות אונר"א . לנוכח מצב דברים זה עודכן המנדט של אונר"א מספר פעמים במרוצת השנים, וכך גם שונתה ההגדרה מי הם הפליטים אשר זכאים לשירותי הסוכנות . זאת, בשונה מהגדרת הפליטים המקבלים סיוע UNHCR-מ , שהבסיס לזכאותם מוגדר באמנת הפליטים מ- 1951 . לפיכך, לאורך השנים נוצרו הבדלים מהותיים בין שני גופי או"ם אשר מטפלים בפליטים : נציבות UNHCR שאחראית לטיפול בפליטים מכל הסכסוכים בעולם ופועלת ליישב אותם מחדש, כאשר אוכלוסיית הפליטים מוגדרת באמנת הפליטים, ואונר"א שמטפלת בפליטים הפלסטינים בלבד, אינה עוסקת ביישובם ומשנה את אופן הגדרתם ואת המנדט שלה לאורך השנים . נוסף על כך, כל אחד מהארגונים הללו פועל לפי מפתח תקציבי שונה, כאשר המימון עבור הפליטים הפלסטינים גדול מהמימון המושקע בפליטים מסכסוכים אחרים . מבחינת מימון, אונר"א תלויה כלכלית בתרומות המגיעות מהמדינות החברות באו"ם, מלבד כ- 200 משכורות ( מתוך כ- 31 אלף ) לאנשי צוות בינלאומיים המקבלים שכר קבוע מהאו"ם . כתוצאה מהגידול המהיר באוכלוסיית הזכאים לשירותיה, התרומות אינן מספיקות כדי לקיים ביעילות את תוכניות אונר"א, והסוכנות מתמודדת שוב ושוב עם קיצוצים קשים בתקציב . הגוף שאחראי על אישור תקציב אונר"א וכן על חידוש מנדט הארגון לפעול לתקופה של שלוש שנים בכל פעם הוא העצרת הכללית של האו"ם . הארכת המנדט האחרונה שניתנה, נכון לעת כתיבת המחקר, תסתיים ב- 2023 . כדי למקד את הנושאים הבעייתיים בהתנהלות של אונר"א, המזכר מתייחס לשני היבטים מרכזיים : תפיסת ההפעלה של הסוכנות ואופן תפקודה . בתפיסת ההפעלה של אונר"א יש ליקויים, בדגש על נזילות הייעוד של הארגון ונזילות הגדרת אוכלוסיית המוטבים שלו . ההגדרה מיהו פליט פלסטיני אשר זכאי לשירותי אונר"א היא נושא רגיש העומד בלב סוגיית הפליטוּת הפלסטינית . מורכבות הנושא מתבטאת בחוסר עקביות בהגדרה ובשינוייה לאורך העשורים, בהעברה אוטומטית ובלתי מוגבלת של מעמד הפליטות לצאצאי הפליטים, ובשימור מעמד הפליטות גם למקבלי אזרחות במדינות הקולטות ולמעורבים בטרור . בחינת תפקוד הסוכנות מציפה ליקויים ובעיות בתחומי האחריות של אונר"א ( שנתפסת כממשלה ללא טריטוריה, משום שנטלה על עצמה אחריות שבאופן מסורתי שייכת לממשלות לאומיות בתחומי החינוך, שירותי בריאות ושירותים חברתיים ) ; בפוליטיזציה של אונר"א ( הבולטת גם ברמה המנהלית של הארגון לאורך השנים וגם בחינוך שמוסדות הארגון מקנים למוטביו ) ; במועסקים בשורות הסוכנות ( ש- 99 אחוזים מהם פלסטינים ) ובפעולות טרור שבוצעו בחסות מתקני אונר"א ( לאורך השנים ובמיוחד ב- ,2014 כאשר קבע מזכ"ל האו"ם באן קי מון כי מתקני הסוכנות נוצלו לאחסון נשק ולירי לעבר ריכוזי אוכלוסייה ישראלית ) .
|
|