|
|
עמוד:9
הקדמה | 9 לקיים דיאלוג פתוח ומשמעותי עם חבריהם . ד"ר מיקי מוטולה יצא עם חבורה של סטודנטים ממכללת אורנים למפגש עם המדבר, עם אנשי קיבוץ נאות סמדר, עם ספר איוב ועם עצמם . הוא מתאר את חוויית המפגש, מנתח אותה ומסתמך על הניתוח בדיון העוסק באפשרות של "פדגוגיה מתבוננת" בהכשרת המורים . עמיר פריימן מציע – בהסתמך על ניסיונו בתרגילים הרוחניים של התבוננוּת ושל הגוּת, של מדיטציה, של שיח, של קריאה ושל כתיבה – דרכי תרגול אלו כאמצעי לעורר שאלות קיומיות ולאפשר עיסוק מתמשך ומעמיק בהן, בחיים בכלל ובחינוך בפרט . מאמרו של ד"ר אריה קיזל עוסק בפחדם של מבוגרים בכלל ושל מערכת החינוך בפרט מעיסוק בשאלות האדם, פחד המנהל את חיינו החינוכיים . הוא סוקר את הדרכים שבהן אנו חוסמים את השאלות ומציג את ההצדקות שאנו נותנים לכך . הוא קורא לנו להתגבר על פחדנו ולעסוק בפילוסופיה עם ילדים . * * * בשלב העריכה המתקדמת של הספר התרחשה מלחמת צוק איתן . נבוכונו והצטערנו שבעת תכנון הספר לא ראינו לנכון לכלול בו שאלות אדם הקשורות במלחמה, שהרי זו יסוד קבוע בהוויה הישראלית ובחווייתם של הישראלים . ברם לא ראינו לנכון להזמין בחופזה מאמר המוקדש לדיון בכך . כשהוצעה ב - 6 באוגוסט 2014 הפסקת האש הראשונה הפיץ שר החינוך, הרב שי פירון, איגרת לתלמידי כיתות י"ב . ישעיהו תדמור הסתייג ממנה משום היותה אידאלית ואופורית, כך סבר, ומשום שחסרה התייחסות לשאלות הקשות של אדם, של חברה ושל מוסר שעלו במלחמה . הוא הזדרז אפוא וחיבר איגרת חלופית, איגרת מחנך לתלמידי כיתות י"ב, ובה הציג דילמות עיקריות שעלו במלחמה ושחובה על החינוך לעסוק בהן . אנו רואים לנכון, בעידודה של ראש הוצאת מכון מופ"ת, להוסיף את האיגרת כמעין נספח לספר . * * * הספר חינוך – שאלות האדם מכוון אל כל קוראת וקורא שהשאלות "הגדולות", שאלות הקיום, מקננות בתודעתם . ברם מכיוון שהספר קושר בין השאלות האלה לבין החינוך, אנו רואים לנגד עינינו בשורת הקוראים הראשונה את הגננות בגני הילדים, את המורות והמורים בבתי הספר, את המרצות והמרצים במוסדות להכשרת מורים ועמם את המדריכות והמדריכים . עוד אנחנו רואים בין הקוראים
|
|