|
|
עמוד:7
הקדמה | 7 כרך ב - בהוויה : חלוקה מבנית תרבות חינוך ענת גנאור תיעדה סדרת מפגשים של קבוצות תלמידים ושל קבוצות מורים בבית ספרה, שבהם שוחחו המשתתפים על השאלות המשמעותיות של חייהם ודנו במקומן של אלו בכיתה ובבית הספר . גדעון טרן מספר על מפגש מטלטל שלו עם תיכוניסטים בעת שכיהן כמנהל החטיבה העליונה של בית הספר הריאלי העברי בחיפה . הוא משתמש במפגש כזרז למחשבות בדבר תפקידיהם של בית הספר ושל המורה אל מול הצורך של התלמידים בשיח משמעותי וההתלבטות בדבר יכולתם למלאו . בסדנה לסטודנטים להוראה מירושלים המזרחית, שהנחתה ד"ר חנסאא דיאב במכללת דוד ילין, שוחחו הסטודנטים על שאלות מהותיות לזהותם, לערכיהם ולחייהם . במאמרה היא מביאה מדברי הסטודנטים ודנה במגוון סוגיות שעלו בסדנה . מאמרה של ד"ר אורית פרנקו עוסק בשאלת החינוך לאחריות דרך לימודי הפילוסופיה בבית הספר . בהסתמך על ניסיונה כמרכזת מגמה לפילוסופיה היא מתארת את השפעתו של העיסוק בשאלה זו על תלמידיה, על תחומי דעת אחרים ועל תרבות בית הספר בכלל . ד"ר דליה פדילה מספרת על דרכה להגדרת זהותה וערכיה, על המשוכות שחצתה במהלך הדרך, וכיצד היו משוכות אלה בסיס לדגם חינוכי מקורי שיצרה בשם "קיו - סקול", שבו עיצוב זהות חיובית נשזר בלימוד השפה האנגלית בכל שנות הלימוד . אדר כהן בודק אם אפשר ורצוי לשלב את מטרות החינוך האזרחי במסגרת תחומי הדעת האחרים הנלמדים בבית הספר, ומה נדרש לשם כך . הוא מסיק ששילוב כזה הוא משימה ואתגר הכרחיים, ומציע קווים מנחים ליישום באמצעות דוגמה – שילוב הנושא של "האחר הוא אני" בתחומי הדעת השונים . מקצועות הלימוד במאמרם על פרשנות המסורת התלמודית שואלים פרופ' רוחמה וייס ואבנר הכהן איך ימלא המחנך את תפקידו הכפול : מעביר אובייקטיבי ככל האפשר של התורה, ובה בעת פרשן סובייקטיבי שלה ? המתח בין שתי הדרישות המנוגדות האלה מומחש בדוגמאות מהוראת התלמוד ובציון האתגרים הניצבים לפני המחנך . ד"ר ליה לאור עוסקת במשמעות המוזיקה, בערכה החינוכי ובשאלות שאפשר לעורר באמצעותה . במאמרה היא סוקרת כמה מהתשובות שניתנו בנושאים אלה במשך ההיסטוריה . פרופ' רון אהרוני מציג את התפיסה הרווחת של דואליות הרואה את החינוך כמובחן מן ההוראה, ושלפיה המתמטיקה מצויה באופן מובהק בצד ההוראה, והוא מערער אותה בתארו את ההיבטים החינוכיים
|
|