|
|
עמוד:13
הקדמה | 13 האנושית . אל מול תפיסות אידאליסטיות ואופטימיות בדבר טבע האדם שהוא סוקר – הפרא האציל, הלוח החלק והרוח במכונה – הוא מביא את המחקר האבולוציוני העדכני בדבר המשקל הרב שיש לביולוגיה ולגֶנים על ההתנהגות האנושית ודן במשמעות הדבר בחינוך . פרופ׳ יונתן כהן משווה את מושגיו של מרטין בובר – “אני - אתה״, “אני - הלז״ ו״זיקת גומלין״, הדנים בסוגי קשר ושיח בין בני אדם, וכן המושגים “דיאלוג חלקי״ ו״אחריות״ ( בין מורה לתלמיד ) – למושגים “הפנים״, “האחר״ ו״אחריותי הקבועה כלפי האחר״ של עמנואל לווינס . על רקע מושגים אלה מציג המחבר את המשותף לעמדותיהם של שני הוגי החינוך ביחס לחינוך ואת המבדיל ביניהן . ד״ר מירי רוזמרין שואלת מה פירושו של דבר להיות שווים, ואם כדי להיות שווים עלינו להשיל מעלינו את מאפיינינו הקבוצתיים, האתניים והמגדריים ההופכים אותנו למי שאנחנו . במאמרה היא דנה במתח בין שוויון על בסיס דמיון ובין שוויון על בסיס שונות, ומנתחת זאת בהקשר של מקומה של האישה בשוויון . ד״ר שמעון אזולאי דן בעניין הקשה של התאבדות כהכרעה רצונית ומודעת של אדם לשים קץ לחייו ולבחור במוות . הוא דן בשורת טיעונים של הוגי דעות ביחס להתאבדות ( בין היתר קאנט, ניטשה, דורקהיים ופקנהיים ) ומציג את עמדתו שלו : התאבדות היא חטא מטפיזי, מעשה של אדם נגד מהותו, נגד “התקווה כתקווה״, נגד תיחום כל אנושיותו של אדם בתודעתו . חוויה ד״ר שרון קרישק נסמכת על שלבי הקיום במשנתו של סורן קירקגור – האסתטי, האתי והדתי – ובהקבלה להם מציגה את שלבי האהבה . כשם שאנו אחראים על דרך חיינו ויכולים לחנך את עצמנו לחיות בדרך זו או אחרת, כך אנו אחראים על הדרך שאנו אוהבים . מבחנו של שלב גבוה באהבה קשור ביכולת ההתמודדות של אדם עם אובדן וויתור . ד״ר עידו הרטוגזון שואל אם הטכנולוגיה היא מלאך גואל המשפר את מצבה של האנושות, או שמא שד המקרב אותה אל כיליונה ; אם היא מקדמת אותנו כבני אנוש, או שמא מבצעת בנו דה - הומניזציה ; אם ההתפתחות הטכנולוגית חותרת כלפי אופק עתידי כלשהו . הוא מציג את הגישה הטכנו - אוטופיסטית מחד גיסא ואת הגישה המתנגדת לטכנולוגיה מאידך גיסא, ומתמקד בגישה המתפתחת עתה : הגישה הביקורתית, הבוחנת את הטכנולוגיה בהקשריה החברתיים והתרבותיים . חינוך טכנולוגי, אומר המחבר, עיקרו ציוד התלמיד בכלים להבנת מקומה של הטכנולוגיה בחברה ובחייו . ד״ר אורן ארגז עוסק במשולש גוף - תודעה - חינוך . כחיבור בין צלעות אלה הוא מציע את המושג “סְפֶרַת החינוך האישית״, שפירושה יכולתו של האדם להפנות את תשומת לבו
|
|