|
|
עמוד:8
8 | | חינוך - שאלות האדם : בהגות בלבד . כאלה הן : מי אני ? מהו ייעוד חיי ? היש אלוהים ? היש חיים לאחר המוות ? מהי אמונה ? מהו המוסר ? מהי חירות ? מהי האהבה ? מהו משמעה של האחריות שלי ? . מלכתחילה רובן שרויות במסתורין, ביסוד נעלם, שכן הן תרות אחר תכונות העולם, אחר המהות הפנימית שבתופעות ואחר ממדי הקיום האנושי . ייתכן שהמונח “שאלה״ איננו מתאים לשאלות האדם, שכן כאן אין מדובר בשאלה המבקשת תשובה במובנה הפשוט, תשובה של דעת . ייתכן שבמקרה זה יאה להן המונח סוגיות, קושיות, דילמות או תהיות, ואולי חוויות האדם . ואכן, הבירור נועד להבהיר את השתקפות התופעות בפנימיותו של אדם . כך או אחרת, באסופה זו בחרנו בכל זאת במושג שאלות האדם משום שהוא השכיח, המוכר לרבים . לאפיון השאלות נאמר עוד שהמענה להן נוגע בכל רכיבי האדם . המענה לשאלות הגדולות הוא מקיף, טוטלי, חובק את כל ממדי האישיות . התחושה המלווה את המענה איננה מסוג “קיבלתי תשובה, ואני יודע / ת״, אלא “אני חווה ברמה גבוהה יותר, מחודדת, נהירה ומאירה יותר את התופעה ואת עצמיותי״ . הבחנה אחרונה זו חשובה בכל הנוגע לחינוך . אחד מעיקריו של החינוך בעינינו הוא עיסוק בשאלות האדם . לשון אחר, ההוויה מביאה לעירור שאלות קיומיות בתלמיד, ובאמצעות הדיאלוג תודעתו מתחזקת, זהותו מתגבשת, השקפת עולמו מותווית, ערכיו נקנים ומסתמנת התכנית של חייו . ההוויה הזאת בבית הספר, אף שרובה שוררת במצבי למידה, איננה תחומה למישור האינטלקטואלי בלבד . לפיכך אף שהמאמרים שכינסנו בקובץ זה מכוונים על פי טיבם כמאמרים לאינטלקט, ברצוננו להדגיש שעירור ועיסוק בשאלות האדם בחינוך נעשים גם - ולעתים ביתר עוצמה - במישורי הרגש, הנפש, היצירה, האמונה והרוח . שאלות האדם, אף שאחדות מהן נדונו רבות בספרות ובציבוריות, הן שאלות של היחיד . האדם אמנם יכול למצוא תשובות ועמדות שונות ביחס לשאלת הקיום, אך בסופו של דבר המענה הוא שלו - מענה אישי ; והתוקף העיקרי למענה הוא היותו אישי, פנימי . אדם עשוי להכיר תשובות אובייקטיביות לכאורה, כאלה שימצא בכתביהם של אנשי מדע, הוא יכול להיעזר בהן, אבל התשובה שתעצב את תפיסתו ואת התנהגותו היא זו שהוא מגדיר בעצמו, מתוך עצמו, באורח אותנטי . כך גם בחינוך . אותה הוויה חינוכית שציינו מעוררת את השאלות, מעודדת שיח וחקירה משותפים בקרב התלמידים ובינם ובין המורה, אבל החינוך אינו מציע “תשובת בית ספר״ . התשובה היא סובייקטיבית עבור התלמידה והתלמיד, וגם אם מוצעות להם במהלך לימודיהם תשובות, תפקידו של החינוך לכוון אותם לקבל כל תשובה ותשובה רק לאחר בחינה ביקורתית עצמאית שלה .
|
|