|
|
עמוד:12
הקדמה 12 בחינה ומחקר . זאת ועוד, פולני מרחיב את רשימת הגורמים הרלוונטיים לדיון על הכלכלה, ומחזיר למרכז ענייננו את חיי המשפחה והקהילה, לצד שיקולי המוסר והמסורת — גורמים שנעלמו מהמחקר הכלכלי הרוֹוח בשל הקושי לתרגמם למספרים ולנוסחאות קבועות . גישתו המקורית, המשוחררת מקלישאות האקדמיה והמוצגת בשפה חדה — גם אם מאופקת — עושה את חיבורו על ההיסטוריה הכלכלית לספר הגות לכל דבר . התמודדותו של פולני ההומניסט עם מגבלות ההומניזם מעוררת השתאות, ואיש אינו יכול להישאר אדיש לה . יש אפוא לראות ב התמורה הגדולה גם מחאה פוליטית, מבט בלא מצמוץ על הבטחות השווא של הליברליזם . מבטו של פולני הוא מבט מקיף, הבוחן היסטוריה רבת תהפוכות וניגודים . בין השאר, הוא מתאר כיצד משק הבית האנגלי של סוף המאה השמונה-עשרה כרת ברית עם האצולה הוותיקה בניסיון להדוף את האיום שהציב הסחר החופשי על אורח החיים הצמוד לקרקע . הוא מראה כיצד חזונותיהם של מלתוס, בנת'ם, ריקרדו ומיל — ושל הרברט ספנסר, ויליאם גרהם סאמנר ולודוויג פון מיזס אחריהם — שמטו את הקרקע, פשוטו כמשמעו, מתחת לרגליהם של האיכרים, בשם הקדמה . קדמה זו הצמיחה ערי חרושת, שכונות עוני, תנאי עבודה ירודים ( להורים ולילדיהם כאחד ) , ומערכת שכר שמותאמת לא לגוף או לנפש, אלא להגדלת הרווח השולי . פולני עומד על טיב העימותים שפרצו בין עובדים למעבידיהם סביב היקף הסמכות הנובעת מבעלות על אמצעי הייצור ; ועל האופן שבו האחדות האופיינית לחברה הנוצרית דעכה ופינתה את מקומה לערבות הדדית מסוג אחר, שהגדירה מחדש את אחריותם של בעלי האמצעים כלפי זולתם . הוא מעלה על נס את רוברט אוון, דמות הרואית בעיניו, שהציע דרך לעתיד תעשייתי המושתת על שותפות במקום על תחרות . כמו כן, הוא מרחיב על המחאה העממית שקמה כריאקציה לתוכניות הפיתוח והולידה שורה של צעדים שנועדו להגן על החברה מפני כוחות השוק — בין השאר בתחומי הבריאות, העבודה, הממשל והביטוח הסוציאלי . זאת ועוד, פולני מתאר את המערכת הבנקאית שפותחה גם היא כאמצעי הגנה מפני פגיעת השוק בעסקים, שהרי התנודות התכופות ברמת המחירים — תוצאה של המסחר בכסף — סיכנו את המסחר עצמו . הוא דן גם בהתפשטות כלכלת השוק אל מעבר לים, להודו ולסין וגם למושבות באמריקה, התפשטות שהעניקה לתעשייה תנופה שלא נודעה כמותה ; וכן באימפריאליזם, שכפה על עמיהן של מדינות אגרריות ברחבי תבל להתארגן לפעילות של סחר ומסחר — כפי שנעשה קודם לכן בגבולות אירופה — ובהתרסקותו של האימפריאליזם במלחמת העולם שפרצה ב- 1914 . נוסף על כך, פולני מתאר את הבריחה המתמדת של ההון, פועל יוצא של הניידות שביסוד הכלכלה המוניטרית . בריחת ההון רוקנה את קופות הציבור וסתמה את הגולל על יכולתן של מדינות דמוקרטיות לשלוט בכלכלתן הלאומית . משבר זה הצית תגובת-נגד חריפה, גם בגרמניה : את הפתרון הפשיסטי למבוי הסתום שהקפיטליזם הליברלי נקלע אליו אפשר לתאר כרפורמה בכלכלת השוק שמחירה השמדתם של כל המוסדות
|
|