|
|
עמוד:10
הקדמה 10 סיפור סגירת מעגל החובות — או מעגל ההבטחות — מציב את הכסף בלב חוויית הכלכלה המודרנית . מטבעות היו בשימוש לאורך ההיסטוריה, כמובן, אך רק בעת הזאת, הכסף לשלל צורותיו — חלקי מתכת, שטרות חוב, המחאות, מכתבי אשראי, קיבולים ושאר ניירות ערך — זכה למעמד אוניברסלי . רק בזמנים המודרניים הכסף קושר את כלל הבריות יחד בשרשרת הממון . קניות ומכירות, הלוואות והשקעות, ביטוחים וביטחונות — הכול מתנהל בתוך מערכת משולבת המקיפה את החברה כולה, בעוד הכסף עצמו נותר אדיש לזהות הנוגעים בדבר . למעשה, הכסף הופך כל התקשרות אישית למיותרת ; התשלום הוא שמתווך בין אדם לאדם . ואפשר אף לקבוע כי האנונימיות הזאת ניצבת ביסוד האוניברסליות הכלכלית . הכסף מטפח יחסי ניכור ובו בזמן הופך את הניכור לבסיס של הדדיות . גם הדיאלקטיקה הזאת היא תולדת המודרנה, והיא מעידה על האופי המטלטל של שיטת החליפין המתרחבת מאז המאה התשע-עשרה — שיטה שפוררה את מארג החברה מתוך שהיא משקמת אותו, והפעם על פי עקרונות מזדמנים, ארעיים ותועלתניים, המיטיבים כל כך עם המסחר . ״מעולם לא אירע שערך שמיוחס לדבר מה רק כדי להחליף אותו בדבר אחר, נעשה ערך בפני עצמו״, העיר גאורג זימל ( Simmel ) בדברו על הפיכת הכסף לתחביר של תקשורת ההמונים . כה מובן מאליו נהיה הקפיטליזם הזה, שכל ילד — או ילדה — ידעו לעשות את החשבון בעצמם . כלכלת השוק הביאה לידי "תמורה גדולה" בתולדות האנושות, לתהליך שגרם חורבן רבתי — חומרי כמוסרי — כפי שקרל פולני מתאר ומתעד בספרו החשוב . הכאב על אשר אבד לנו בעקבות הקמת שלטון ההון ניכר בכתיבתו, וכמוהו גם הכעס על סירובם של הוגים ליברלים להכיר במחיר הכרוך במה שמכונה בפיהם "קדמה" . הספר, שראה אור בשנת 1944 , נולד מתוך ניסיון לחשוף את שורשי הקטסטרופה שפקדה את העולם באמצע המאה העשרים . המשימה הובילה את פולני אל מהפכת התיעוש, שהפכה את הכסף לטובין, לסחורה בפני עצמה הנסחרת ללא כל קשר לצרכיו הממשיים של האדם . כך קרה גם לאדמה ולעבודה — הן סופחו לשוק והיו לסחורות, כלומר לאמצעים להפקת רווחים . "אך עבודה ואדמה אינן אלא האנשים עצמם", פולני מוחה ; הכפפתן לתזזית המסחר "פירושה הכפפת מהות החברה לחוקי השוק" . חוקים אלו התבססו על ההנחה שלאנושות יש נטייה "לסחור, להמיר ולהחליף דבר בדבר אחר", בניסוחו הנודע של אדם סמית', המופיע בפתח ספרו עושר העמים . ספר זה ייסד חשיבה כלכלית חדשה בהקנותו לשוק מעמד טבעי ועל-זמני . אך חוקי השוק היו גם תוצאה של תוכנית מדינית שאפתנית, של התערבות משפטית וחקיקתית שנועדה לנתק את הכלכלה מיחסי התן וקח המסורתיים בין שכנים, ומכל מערכת חברתית אחרת שאינה מייצרת עודפים לשם מכירה . כדי להכשיר את יכולתנו לסחור, להמיר ולהחליף, נחקקו חוקים שמטרתם לעודד השקעות ולהגן על המשקיעים ; להגמיש את זכויות הקניין ולאכוף את הגמשתן באמצעות הזרוע הנטויה של המדינה ; להקל את הגישה למשאבים ולהסיר את המגבלות על ניצולם ; ולהתקין מערך אחיד של מידות ( בכלל זה "תקן הזהב",
|
|