|
|
עמוד:11
הקדמה 11 שקבע את מחיר הכסף לטובת הבנקים ומלווים אחרים ) — מערך שהיה נחוץ לקידום הסטנדרטיזציה והאוניברסליזציה של החליפין . לחוקים החדשים, שהגדירו את התחרות כמצבו הטבעי של הכלל, ואת הקידום האישי כמצבו הטבעי של הפרט, תכלית אחת : עיגון הרווח כערך המניע של הכלכלה כולה . הצבת הרווח ביסוד הכלכלה במאה התשע-עשרה חוללה שינויים מרחיקי לכת בהסדרי הייצור והצריכה, באופן שהיה בו כדי לקעקע את מוסכמות העבר . "כל אלה שזה מקרוב נולדו מתיישנים בטרם תהא להם שהות להתאבן" — כך תיארו מרקס ואנגלס ב- 1848 את נטייתו של כל דבר בעל ערך "להתנדף" לנוכח האצתם והרחבתם של החליפין . המגמה הזאת לא הוגבלה לפעילות המשק . הקפיטליזם — כפי שמשתמע מעצם הפיכת ההון ( קפיטל ) לתפיסת עולם ( קפיטליזם ) — הפיץ את הגיון השוק והחדיר אותו למערכות חיים רבות, אם לא לכולן . ב"חברת השוק", כפי שפולני כינה את הסדר הציבורי החדש, הכול נעשה סחיר . האינטרסנט, הרואה בחייו "מיזם" המחייב ניצול מושכל של משאביו האישיים, עבר לקדמת הבמה והוכר כמודל של תבונה אנושית . הוא אימץ לחיקו אתיקה הנשענת על מושגי המקסום, הקידום, המינוף והסיכון המחושב, השאולים מעולם העסקים . הנה לפנינו ההפרטה במלוא אונה — התנהלות אישית על פי אסטרטגיות שיווק . לא פלא אפוא שהרווח דוחק את הרוח, וכל שכן את הרווחה — כך השפה העברית מאפשרת לנו לתמצת את התזה של פולני בדבר ציוויליזציה המושתתת על עקרונות של מיקח וממכר . דומה כי הדברים באים לידי ביטוי נוקב אף יותר בצירוף המילים השגור בפינו "הון אנושי", שעטנז המחיל את חוקי השוק על בני האדם והופך את חייהם לבעלי ערך נקוב . ואכן, פולני מסכם, "החברה האנושית כולה הפכה למערכת נלווית של המערכת הכלכלית" . * * * תפיסתו זו של קרל פולני את הכלכלה ואת שברה שואבת מן הפילוסופיה המדינית, מהסוציולוגיה, מהאנתרופולוגיה והאתנוגרפיה ומההיסטוריה החברתית . עושר המקורות הזה מאפשר לו לזהות את הפגמים הגנטיים של המשטר הליברלי, אשר לאורך מאתיים שנות שלטונו שב ושומט את הקרקע מתחת לרגליו שלו . אמנם "הכלכלה החופשית" נושאת את דגל החירות והשוויון, אך היא גם שמה ללעג את ערכי היסוד האלה . פולני, שמבחינה היסטורית ניצב בנקודת האמצע בדיאלקטיקה הזאת של הנאורות, סוקר את המאה הראשונה של שלטון ההון, ומוריש לנו מפת דרכים שבעזרתה אפשר להתחקות על המשך התעצמותו, עד בואנו הלום . הוא מפריך את יומרתם המדעית של הכלכלנים מתוך העמדת מושגי המפתח שלהם — עושר ( ועוני ) , שפע ( ומחסור ) , עבודה ופריון, צריכה, קניין, חוב, ערך, רווח, מיכון, וכמובן שוק — בהקשרם ההיסטורי הממשי . אין מדובר בקטגוריות קבועות ונתונות מראש, בבחינת אבני הבניין של המחקר — פולני מבהיר — אלא במושגים שבעצמם טעונים
|
|