מבוא

עמוד:12

12 הגניזה מקהיר אוניברסיטת קמברידג' זרו אור על עבודתם של שכטר ועמיתיו, שנעשתה בדרך כלל, אם כי לא תמיד, באווירה נעימה וידידותית . לא פסחתי אף על ראיית הנולד המלומדת והפנטסטית של שכטר, ופרטתי כיצד מסרו טיילור ושכטר את האוסף לידי האוניברסיטה, וכיצד הודתה האוניברסיטה להם ולקהילת קהיר . המקרא הוא נושאו של הפרק החמישי . מממצאי הגניזה עולה שאין הבדלים משמעותיים בטקסט העיצורי בכתבי-יד שונים מלפני אלף שנים, אבל יש שיטות ניקוד שונות ; ההבדלים בהגייה ובניגוני הטעמים בין קהילות יהודיות שונות היה רב והניע פיתוח דקדוק עברי שיטתי . טקסטים שנכתבו על גבי טקסט קיים הסתירו תרגומים יוונים וסוריים של המקרא . כמה מהם נכתבו כבר במאה השישית לספירה . נתגלו גם מחזורים לא מוכרים של קריאת התורה . נחשף מגוון עשיר של פרשנות המקרא בעברית, ארמית וערבית, והתברר תפקידו של המקרא בחיי היום-יום . השתדלתי להסביר כיצד גילוי הנוסח העברי של בן סירא ומגילת ברית דמשק ( שמאוחר יותר נתגלתה עם מגילות מדבר יהודה ) מוסיף עדות חשובה על התפתחות ספרות הקודש בתקופה שלפני ימי הביניים . כן הבאתי דוגמאות לתפילות נוצריות, ולתיאורים של יהודים על חיי ישו, שנמצאו בגניזה . המסורות התלמודיות, לב ליבה של הספרות הרבנית, נוצרו במאות הראשונות לספירה, אך התפתחויות חשובות, שהשפיעו על אופי הספרות הזאת, אירעו בתקופה שלפני עידן הגניזה הקלסית ובמהלכה, והן נדונות בפרק השישי . המסורות התלמודיות, שעברו בעיקר בעל-פה, החלו יותר ויותר ללבוש צורה ספרותית . ניסיתי לבאר את ההשפעה שהייתה להתפתחות זו ואת החדשנות וההרחבה הטקסטואלית שנבעו ממנה, כפי שמעידים ממצאי הגניזה . שרידי הגניזה מלמדים אותנו רבות על התפתחות לשון התלמוד, הטקסט והמבנה, אך היו גם גילויים שזרו אור על היווצרות סוגות חדשות של ספרות רבנית . לתפילות נוצק מבנה פורמאלי יותר, וכך בא לעולם הסידור, שרומם עד מאוד את מעמד הליטורגיה . הפיוט, שבעבר רק עיטר את התפילות, שגשג בשלל צורות עד שכמעט העמיד את התפילות בצל . פירושים על התלמוד חוברו ונמסרו, ואילו פסקי הלכה תועדו תחילה כספרות שאלות ותשובות, ואחר-כך התפתחו לחיבורים שעסקו בנושאים מסוימים ובקודיפיקציה . התגלו חיבורים שחשפו עד כמה חיי הרוח של קבוצות מסוימות היו עזים בתקופה שבה הועלו מסמכי הגניזה על הכתב . הפרק השביעי נוגע בהיבטים השונים של היחסים בין יהודים, מוסלמים ונוצרים . אני מייחד מידה של תשומת לב לקראים, שבחרו ביהדות על פי המקרא ולא ביהדות על פי חז"ל, ולסיפורי הכוזרים, "השבט היהודי השלושה עשר" על פי ארתור קסטלר . גילויי הגניזה הסירו באחת את הלוט מעל חייהם של יהודי ארץ-ישראל לפני אלף שנה, ואפשרו לנו לתאר חלק גדול מהתפתחותם

דעת : מרכז לימודי יהדות ורוח

הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר