מבוא

עמוד:11

מבוא 11 להתרחשויות הדרמטיות במאה התשע-עשרה . להתפתחויות אלה הביא שילוב של גורמים מספר : תאוות בצע, עניין כפייתי בכתבי-יד, חסות אימפריאלית וסקרנות אינטלקטואלית ; כל אלה הביאו להפצה ולניצול מחקרי של קטעי גניזה במרכזים רבים, המרוחקים ושונים זה מזה, כמו וושינגטון ומוסקבה . לעיתים קרובות נשאלתי כיצד החלה אוניברסיטת קמברידג' להתעניין בלימודי העברית, ולכן ייחדתי את הפרק השני לנושא זה . יחסי הגומלין בין יהודים, לשון עברית וספרים יהודיים ובין אוניברסיטת קמברידג' במשך שבע מאות שנה והאישים שבמרכז התמונה מרכיבים פסיפס מרהיב . מידת העניין האקדמי בלימודי יהדות ועברית ידעה עליות ומורדות בהתאם לשינויים הפוליטיים, החברתיים והתיאולוגיים, אבל בלא ספק היו זמנים שהתמחו בנושאים אלה ובהגדלת האוסף ברכישות מוצלחות . יהודים מונו לא פעם להורות את מקצועות היסוד, אבל רק נוצרים פרוטסטנטים יכולים היו לכהן במשרות של קבע באוניברסיטה עד השנים המאוחרות של המאה התשע-עשרה . לאחר מכן החלו יהודים להתמנות לתפקיד מרצה לספרות רבנית ותלמוד, משרה שנוצרה באותה עת, ואף על פי שהייתה מוגבלת באופנים שונים, עתידה היתה להיות לה השפעה גדולה על השתלשלות האירועים . בפרק השלישי הפניתי את הזרקור אל האישים והדמויות שמילאו תפקיד מרכזי בסיפור הגניזה לפני מאה ועשרים שנה . תיארתי את הרקע החברתי, הדתי וההשכלתי של שניאור זלמן שכטר, פרופסור חבר בספרות תלמודית ורבנית ; של פרנסיס ג'נקינסון, ספרן האוניברסיטה ( = מנהל הספרייה ) ; ושל צ'רלס טיילור, מנהל הקולג' על שם יוחנן השליח בקמברידג', והסברתי כיצד תכונותיהם והישגיהם סייעו ברכישת אוסף הגניזה ובמחקר המוקדם . באופן דומה התייחסתי גם לפועלן של התאומות הסקוטיות, הגב' אגנס לואיס והגב' מרגרט גיבסון, ותיארתי כיצד אפליה על רקע דת ומגדר מנעה מהן מלאייש משרות באוניברסיטה, ואף על פי כן הן השתתפו באופן פעיל בחשיפת כתבי- היד השמִיים ובחקירתם . כן עסקתי בפרק זה בתרומתם של מומר, מרצה בג'וס קולג', מוכר ספרים צעיר שנעשה מומחה לגניזה וכומר צעיר מגרמניה . הפרק הרביעי מתאר כיצד רכשו ספריית אוניברסיטת קמברידג' והספרייה הבודליאנית באוקספורד קטעי גניזה עוד טרם זמנו של שכטר באמצעות גרוויל צ'סטר ושלמה ורטהיימר, וכיצד הביאו האחיות לואיס וגיבסון שני קטעים לשכטר בקמברידג' ב- 1896 . אני טוען, שזיהויו של אחד מהם כנוסח העברי של בן סירא ומחלוקתו של שכטר עם דוד מרגליות בעניין ההיסטוריה הספרותית של החיבור, הם שהניעו אותו לנסוע לקהיר . כן הרחבתי בעניין הישגיו של שכטר בנסיעה זו : הוא שכנע את רבה הראשי של קהיר להעניק את הגניזה במתנה לחוקרי אוניברסיטת קמברידג', ובמאמציהן של גב' לואיס וגב' גיבסון לנקות ולייבש את קטעי הגניזה בחדר במלון ! יומנים ותכתובת אישית בספריית

דעת : מרכז לימודי יהדות ורוח

הקיבוץ המאוחד

עמותת הילל בן חיים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר