|
|
עמוד:12
ההישגים שלנו . ואני לא יכול להעלות על הדעת אדם שמגלם באישיותו את כל הדברים האלה באופן מושלם יותר מאשר ביל קמפבל . אני אומר זאת בשיא הרצינות . הזדמן לי ללמוד ישירות ממאמנים מהשורה הראשונה - לא רק בעסקים אלא גם בספורט . כשעסקתי בקפיצה למים אימנו אותי מאמנים אולימפיים, ובהמשך הקריירה שלי, כפסיכולוג ארגוני, עבדתי עם מאמנים מעולים כמו בראד סטיבנס מהבוסטון סלטיקס . ביל קמפבל אמנם נמנה עם קבוצת העלית הזאת של מאמנים ברמה עולמית, אבל הוא גם שייך לקטגוריה מיוחדת משלו, מפני שהוא היה מסוגל לאמן אנשים שעסקו בתחומים שהוא אפילו לא הבין . בשנת 2012 - השנה שבה ויתרתי על הרעיון לכתוב על ביל - הוזמנתי לדבר באירוע עולמי של גוגל . נושא ההרצאה שלי היה איך אני, כפסיכולוג ארגוני, הייתי מנהל חברה . לאחר שעבדתי כמה שנים עם צוות פורץ דרך של אנשי גוגל התחוור לי שכמעט כל הצלחה גדולה בחברה צמחה בתוך צוותים . זה היה המסר המרכזי שלי באירוע ההוא : צריך להתחיל להתייחס לצוותים, לא ליחידים, כאל אבני הבניין של הארגון . עמיתי בגוגל עשו צעד נוסף מעבר לכך : הם ערכו מחקר ( שנודע כ"פרויקט אריסטו" ) שנועד לזהות מה מייחד את הצוותים המצליחים ביותר בחברה . חמש התכונות העיקריות שהתברר שיש לצוותים האלה נשמעו מוכרות מאוד למי שהכירו את העקרונות של ביל קמפבל . הצוותים המעולים בגוגל התאפיינו בביטחון פסיכולוגי ( אנשים ידעו שהמנהלים שלהם מגבים אותם כשהם לוקחים סיכונים ) . היו להם מטרות ברורות . כל אחד מילא תפקיד משמעותי . חברי הצוות היו אמינים . והם האמינו בכל לבם שמשימתו של הצוות היא משימה עם משמעות אמיתית . כפי שתראו, ביל היה אומן בקביעת התנאים האלה : הוא יצא מגדרו כדי לפתח בקבוצות שהוא אימן בטיחות, הבנה בהירה, משמעות, אמינות, ותוצאות עם משקל ממשי . שריל סנדברג ואני אמרנו הרבה פעמים שעצוב לראות שבכל חנות ספרים יש אמנם מדפים עם ספרי עזרה עצמית, אבל אין אזור של ספרים על עזרה לאחרים . "המאמן" הוא ספר שמקומו על מדפי ספרי העזרה לאחרים : זהו מדריך המלמד 12 המאמןהמאמן
|
|