|
|
עמוד:10
הוא היה השחקן המוערך ביותר בקבוצת הפוטבול של בית הספר התיכון שלו, אף על פי שגובהו היה פחות מ ‑ 180 סנטימטרים ומשקלו היה רק 75 קילוגרם . כאשר חסרו למאמן האתלטיקה משתתפים למרוץ משוכות, ביל התנדב, ומאחר שלא היה מסוגל לקפוץ מעל למשוכות, הוא פשוט רץ דרכן, נחבל, והגיע לאליפות האזורית כשגופו מלא חבורות . בקולג' הוא שיחק פוטבול בקבוצה של אוניברסיטת קולומביה, מונה לקפטן הקבוצה, ולאחר מכן שימש כמאמן הראשי של הקבוצה, ושם התמודד עם שש עונות רצופות של הפסדים . מה היתה החולשה שלו ? היה לו אכפת יותר מדי מהשחקנים שלו . הוא לא רצה להוריד מהמגרש שחקנים פחות טובים שבכל זאת נתנו כל מה שהיה להם, וסירב לדרוש מכוכבי הקבוצה לתת לספורט עדיפות גבוהה יותר מאשר ללימודים באוניברסיטה . מטרתו היה לעזור לשחקנים שלו בחיים, לא על המגרש . הרגשתם הטובה היתה חשובה לו יותר מניצחונות . כאשר ביל החליט לעבור לעסקים, חבריו ‑ לקבוצה לשעבר הם אלה שפתחו בפניו את הדלת . הם חשבו שהחולשה שלו בענף ספורט שבו או שמנצחים או שמפסידים, יכולה להיות יתרון בהרבה חברות עסקיות . ואכן, ביל הצטיין כמנהל באפל וכמנכ"ל חברת התוכנה הפיננסית אינטואיט ( Intuit ) . בכל פעם שדיברתי עם אנשים מעמק הסיליקון ששמם יצא למרחוק בזכות נדיבותם יוצאת הדופן, הם סיפרו לי את אותו הסיפור : ביל קמפבל הוא שהעניק להם את השקפת עולמם . מכיוון שלא רציתי להטריד את ביל עצמו, התחלתי לשוחח עם האנשים שהוא פרש עליהם את חסותו, אשר תיארו אותו כאָב והשוו אותו לאופרה וינפרי . בסוף השיחות האלה בדרך כלל מצאתי את עצמי עם רשימה של כתריסר שמות חדשים של אנשים שביל שינה את חייהם . אחד השמות האלה היה שמו של ג'ונתן רוזנברג, אחד ממחברי הספר שבידיכם . כאשר יצרתי קשר עם ג'ונתן, בשנת ,2012 הוא הרשה לעצמו לצרף את ביל בכבודו ובעצמו לתכתובת שלנו בדואר האלקטרוני . ביל העדיף שלא להשתתף בספר בעצמו, וכך נסתם הגולל על פרק כזה בספר שלי - ועל התקווה לגלות איך הצליח ביל לעזור כל כך לאנשים אחרים ובה בעת להיות מצליח כל כך בעצמו . מאז לא הפסקתי להרהר בשאלה מהו סוד ההצלחה של ביל, אדם שנתן הרבה כל כך לאחרים בעולם שנחשב לכזה שמתגמל את מי שלוקחים הכי הרבה לעצמם, 10 המאמןהמאמן
|
|