|
|
עמוד:13
13 תקציר בהרבה ועומד על % 6 . 13 ו- % 6 . ,6 בהתאמה . נתונים אלו מעידים על שיפור משמעותי ביחס לשנים קודמות, אך עדיין יש פער גדול בין שיעור הסטודנטים הערבים בישראל לשיעור הצעירים הערבים בכלל האוכלוסייה, בייחוד בתארים המתקדמים . הקיפאון בשיעור הגברים הערבים הפונים להשכלה גבוהה בשנים האחרונות מדאיג במיוחד . שלא כמו שיעור הצעירות הערביות שהשתלבו במערכת ההשכלה הגבוהה, שיעור הצעירים הערבים כמעט לא עלה בעשור האחרון . מקצועות הלימוד שהסטודנטים הערבים פונים אליהם אינם מגוונים, מה שעלול לפגוע בפוטנציאל ההשתלבות שלהם בשוק העבודה בכלל ובתעסוקה איכותית בפרט . במקצועות שאפשרויות התעסוקה בהם מצומצמות והשכר נמוך, כמו חינוך והוראה ושפות וספרויות, יש לסטודנטים הערבים ייצוג יתר, ואילו במקצועות כמו הנדסה ואדריכלות, מדעים ומשפטים יש להם תת- ייצוג בולט . הקשיים של האוכלוסייה הערבית להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, בייחוד במקצועות הרפואה, מאלצים רבים לפנות ללימודים גבוהים בחו"ל . לפי ההערכות, כמעט רבע מהסטודנטים הערבים אזרחי ישראל לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל, ורובם לומדים רפואה או מקצועות פרה- רפואיים . מלבד מערכת החינוך הפורמלית ומערכת ההשכלה הגבוהה בחן מחקר זה גם את הפערים בחינוך לגיל הרך ובחינוך הבלתי פורמלי . שני תחומים אלו ממעטים לקבל תשומת לב מחקרית, בייחוד בהקשר של החברה הערבית בישראל, אך להבנה בדבר חשיבותם להתפתחות הפרט יש בסיס מחקרי איתן . מחקרים שנעשו ברחבי העולם מראים שההשקעה בחינוך בגילים טרום בית- ספריים היא בעלת התשואה הגבוהה ביותר, ופערים שנצברים בגילים אלו, מלידה עד ,5 עלולים ללוות ילדים לאורך חייהם . העובדה שבישראל חוק לימוד חובה חל מגיל 3 פוגעת בעיקר באוכלוסיות מוחלשות, בהן האוכלוסייה הערבית, המתקשות לממן מסגרת לילדים מתחת לגיל זה . לראיה, רק % 18 מהילדים הערבים בני 0 - 2 נמצאים במסגרת חינוכית ( פרטית או ציבורית ) לעומת % 68 מהילדים היהודים . השפעותיו החיוביות של החינוך הבלתי פורמלי עולות גם הן ממחקרים שנעשו ברחבי העולם . החינוך הבלתי פורמלי יכול לתת מענה לצרכים פרטניים ולערכים קבוצתיים שהחינוך הפורמלי אינו מסוגל לספק . עד שהתקבלה בשנת 2015 החלטת ממשלה 922 לפיתוח כלכלי באוכלוסייה הערבית סבל תחום זה מאי- שוויון חמור אף יותר מהחינוך הפורמלי . מאז חל שיפור, ונקבע ששיעור ההקצאה
|
|