|
|
עמוד:10
חברה בתמורה 10 אדם על צרכים ואינטרסים בלבד חוטא כנגד עובדת חיים פשוטה : אם ניקח שני אנשים בעלי אותם צרכים ואותם אינטרסים ונעמידם מול דילמה מעשית דומה, ייתכן מאוד שהם יבחרו לנהוג באופן שונה . אזהרה זו בדבר כוחם המוגבל של הסברים סוציולוגיים הולמת וראויה דווקא בספר המוקדש להבהרת ההקשרים החברתיים הרחבים יותר הממסדים את פעילות החברה החרדית . מי שיקרא ספר זה וייצא עם המסקנה שבחברה החרדית הכול הוא מבנים ותהליכים, יטעה . אבל גם מי שיקרא את הספר הקודם ויסבור שהכול אמונות וזרמים יטעה גם הוא . היבטים רבים בדרכה של החברה החרדית נטועים בהקשרים חברתיים . יש לקרוא אפוא את שני החיבורים באופן צמוד כמי שמרכיבים יחדיו את עולמה של החברה החרדית . האמונות והתהליכים החברתיים הם בבחינת "באין כאחד", ושילובם יחד מעניק את המבט המורכב הנדרש כדי להשקיף על כל קבוצה חברתית, ובכלל זה גם על היהדות החרדית . הספר מעודכן עד לקיץ 2020 . משבר הקורונה, שפקד את ישראל בתחילת 2020 , העלה שאלות חדשות בנוגע לחברה החרדית . החרדים, לפעמים בעקבות הוראות מנהיגיהם הרוחניים, פיגרו ביישום הנחיות הממשלה בכל הנוגע למגפה ושילמו על כך ביוקר : אחוז התחלואה והתמותה בריכוזים החרדיים היה גבוה במיוחד, והוטחו בהם האשמות מכלילות מעל גבי במות תקשורתיות . היו גם מי שציפו שהדבר יגרום למשבר אמון בין החרדים למנהיגיהם . כאמור, ספר זה אינו דן בניתוח המשבר ותוצאותיו, אולם ארשה לעצמי להעריך שפרשת הקורונה לא תשנה באופן מהותי את יחסם של החרדים למנהיגיהם : ברוב המקרים, מי שהיה ממילא ספקן יצא ספקן יותר, ומי שלא היה לו כל פקפוק ב"אמונת חכמים", מן הסתם לא חדל מאמונתו זו . אני נוטה לסבור שאם אכן יגרום משהו במשבר הקרונה לשינוי ולטלטלה בחברה החרדית לא תהיה זו הביקורת על תפקוד המנהיגים במגפה אלא המשבר הכלכלי הצפוי בעקבותיה, דווקא לאחר ההתגברות עליה .
|
|