|
|
עמוד:14
14 יריב איצקוביץ הצורך של האדם לתקשר עם הסביבה ולהרגיש שייך הוא בסיסי עד כדי כך שניתן לזהותו גם בקרב פעוטות בני שלושה חודשים . בניסוי ידוע של אדוארד טרוניק ואחרים בחרו החוקרים 3 בתחילת הניסוי הונחו האימהות זוגות של אימהות ופעוטות . להגיב להתנהגויות של הפעוטות, למבטיהם ולתנועות הידיים שלהם . בהמשך הניסוי כשניתן האות הונחו האימהות לעמוד בפנים קפואות מול הפעוטות שאיתם תקשרו לפני רגע . התינוקות חשו בהבדל וניסו לגרום לאימהות להגיב על ידי שימוש בתנועות ובקולות רמים שהעידו על מצוקה ולבסוף בבכי . הם נרגעו רק כאשר האימהות הגיבו אליהם בשנית . הניסוי הוא הוכחה חותכת לכך שכבר מגיל צעיר בני האדם מבינים את משמעותה של האינטראקציה החברתית, הם מצפים במידה רבה להדדיות חיובית ובהיעדרה חשים מצוקה ( 1978 . Tronick et al ) . עיקרי הניסוי תקפים גם בעולם הארגוני ובמסגרת יחסי עובד – מעביד . דמיינו מצב שבו כחלק משגרת העבודה עובד שולח למנהל דואר אלקטרוני, הודעות טקסט או כל הודעה אחרת, והמנהל בעקביות אינו מגיב לאותן הודעות הנשלחות על ידי העובד . למרות שאלו אינם היחסים המשפחתיים העומדים בבסיס הניסוי של טרוניק, האם המועקה שנוצרת באינטראקציה המתוארת שונה ? האם העובד לא יחוש פגוע לנוכח ההתעלמות העקבית ? המחקרים מעידים שהתעלמות כזו אכן פוגעת ( 2015 . Schilpzand et al ) . אך אינטראקציות שליליות מתבטאות במגוון רחב של התנהגויות מלבד התעלמות . מחקרים מצביעים על התנשאות, זלזול, בריונות ואפילו תקיפה פיזית של ממש כהתנהגויות אפשריות המתרחשות בפועל במסגרת הארגונית ( 2008 Phillips and Smith ) , מסגרת שהפכה מאז המהפכה התעשייתית לאחת ממסגרות השייכוּת המשמעותיות ביותר בחיי האדם . האם רק אינטראקציות שליליות מאפיינות את עולם העבודה ? מובן שלא . בעולם הארגוני קיים רצף אפשרי של התנהגויות . בצדו
|
|