פרשת שמות

עמוד:3

כת"י יח"ף | מחיקת י"ף | הוספת י"ף | דפוס ראשון 3 פי רוש שד "ל לת ו ר ה שמותא כמו תקרָאֵנוּ, אלא שבא הכינוי נָה במקום נוּעל דרך ל' ארמית ( כגון בָנָא בארמי בָנוּבעברית ) , וכן שד"ל הגיהו הכותים תקראנו . והנה מצאנו דוגמת המלה הזאת עוד אחרות שבא משקל תִפְקֹדְנָה במקום תִפְקוֹד, 'ידה ליתד תשלחנה' ( שופטים ה' כ"ו ) 'ואל תשלחנה בחילו' ( עובדיה א' י"ג ) , ו'ברגלים תרמסנה עטרת גאות' ( ישעיה כ"ח ג' ) , 'בדי שאול תֵרַדְנָה' ( איוב י"ז ו' ) , וכתב ראז' בעובדיה י"ג כי הנכון שהנו"ן והה"א נוספות ויתרות, כמו שנמצאו פעמים הרבה נו"ן וה"א יתרות ; וגעז' הרחיק זה ( Lehrgeb ) אע"פ שאיננו מרחיק שתהיינה המלות האלה רבים במקום יחיד . ואני אומר כי נָה נוסף על דרך הנו"ן הנוספת פעמים רבות בעתידים כמו ישמעוּן תשמעון תתחמקין תשתכרין, אפס כי כאשר תהיה לפני הנון אות נחה כמו באלה אז אין הנו"ן צריכה להתנועע וכאשר אין לפני אותה נחה אז יבטאו אותה בקמץ ( ןָ או נָה ) . הלא תראה בארמית תִפְקְדָן תִפְקְדָן לרבות, ובעברי תפקדנה בנו"ן קמוצה, וכן כאן ביחיד אמרו תחלה תִפְקְדָן בנו"ן נוספת ; ואח"כ להיות שאין אות נחה לפני הנון אמרו תִפְקֹדְנָה, ואח"כ אמרו כזה עם בנחי הלמ"ד ( תִקְרֵאנָה ולא תִקְרֵאן ) להשוות מדותם . ואם תאמר והלא גם בארמית אין מוסיפים נו"ן בסוף הנסתרת אומר אני כי העברים אהבנו להשוות מדותם, וכדרך שהשוו הנסתרות עם הנמצאות, שאמרו תפקדנה בתי"ו בזה ובזה, אעפ"י שבאמת אין צורך לתי"ו בנסתרות ( וכן בארמית יִקְטְלָן ) כן השוו לנמצאות הנסתרות והוסיפו נו"ן בנסתרת ( תִפְקְדָן תִפְקֹדְנָה במקום תִפְקוֹד ) כדרך שהיו מוסיפים נו"ן לנמצאת ( תִפְקְדִין ) . ומלבד זה עוד בדבר אחר השוו מדותם, והוא כי אחר שאמרו תפקֹדנה במקום תפקֹד לנקבה נסתרת, אמרו גם כן תפקדנה במקום תפקֹד לזכר נמצא כמו שהוא ו'אל תשלחנה' דעובדיה שהוא לזכר נמצא ולא היה לך לשלוח ידיך בחילו . כי תקראנה מלחמה : אותיות נה יתרות, כמו 'ידה ליתד תשלחנה' ( שופטים ה' כ"ו ) 'ברגלים תרמסנה עטרת גאות' ( ישעיה כ"ח ג' ) . ונלחם בנו ועלה מן הארץ : רשב"ם ורמבמ"ן פירשו ולא טוב לנו לאבד עבדינו, ויפה טעם הכורם כי עדיין לא היו ישראל עבדים, והוא מפרש ועלה מן הארץ ויקח עמו את כל ההון והרכוש אשר רכש בארצנו, וגם זה בלתי צודק, כי הונם ורכושם הלא שלהם היה ולא היה למצרים שום זכות עליו, מלבד שא"כ העקר חסר ; ובני אוהב גר ז"ל היה מקיים פירוש רשב"ם ורמבמ"ן, והוא אומר כי גם קודם שיעבידום בפרך, כבר משעה ראשונה היו ישראל מועילים למצרים ע"י מלאכתם לרעות הצאן, כי המצרים לא היו רועי צאן, אבל היו צריכים לרועים, ואם היו יוצאים ממצרים היה בזה נזק לממלכה . והנכון כי המלך הנכרי שקם על מצרים היה ירא ממרידת מצרים, אך היה בטוח, שאם יתחילו למרוד יכה בהם ויהרוג גדולי המורדים וכל העם ישמעו וייראו ; אך יותר היה ירא מבני ישראל, כי להיותם נכרים וגרים בארץ ההיא ולא היתה נפשם דבקה בארץ מצרים כמו המצרים, קרוב היה שיתקוממו נגדו, כשתזדמן להם שעת הכושר, ואף אם תגבר יד המלך על אויביו ועליהם, לא יוכל להינקם מהם כי יעלו מן הארץ ההיא אל ארץ האויבים אשר התחברו עמהם . ודעת החכם יאסט כי נמצא בספרי הקדמונים כי הרועים לקחו ארץ מצרים עד Memphis והעמידו שם מלך, ואחרי כן בָנוּ Avaris שהיא לדעתו Hiroopolis והיא היא פי החירות ( כי פי הוא כמו ה"א הידיעה בלשון מצרי ) ואחר זמן כשעמד עליהם מלך Thebais ונצחם, נמלטו לְשָם, ואחר שלא יכלו המצרים להביאם תחת עֻלָם, גרשום גם משם . ולפי זה הוא מפרש ונלחם בנו ועלה מן הארץ, שהיה פרעה ירא שמא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא