|
|
עמוד:454
454 | חמודות מצרים : תשובות רבי משה יהודה עבאס לעיל, הע' 28 . 38 בשו"ת מהרי"ק ( שם ) "ע"כ" ויש לקרוא "עד כאן" . 39 = טב למיתב טן דו . 40 הכוונה לבעל ספר האגודה ( המובא בתשובת המהרי"ק ) המספר על שאלה שהובאה לפניו ופסק 41 שהמומר יזכה גט לאשתו . גיטין, ה ע"א בדפי הרי"ף . 42 ד ̊ היכא דאיכא זכות הוא לה יכול לזכות לה גט ע"י אחר שלא מדעתה . ודברי התלמוד שלנו עיקר . וכתב 'אמנם יש לפרש הירושלמי והתוספות בפירוש אחר', עכ"ל . ואם כן בתר דאיכא רשותא ממוהר"י זלה"ה שנוכל לפרש פירוש אחר, אומר אני השפל בע"ד כשנדקדק בדברי פירוש התוספות אות באות מלה במלה, דבריהם מכוונים עם התלמוד שלנו, דבדאיכא זכות מזכין לה ע"י אחר . והוא דקדוק המלות בפירוש באמרם 'פירוש ע"י אחר העבד נמכר על כרחו, ואין האשה מתגרשת ע"י אחר על כרחה', נוכל לומר בודאי דעל כרחה אינה מתגרשת, אבל בדידענא דזכות הוא לה, כגון אם נפלה לפני יבם משומד שהוא בארץ מרחקים או אם הוא ̊ היבמה במרחק כנדון דידן, אנן סהדי דכי תשמע שמתעגנה כל ימי חייה שתתרצה ותשמח בתופים ובמחולות מטעמא דטב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו . אבל בסגנון אחר כגון במקום קטטה או איך שיהיה, דודאי חוב הוא לה כדמסיק תלמודא דידן, דצריך שיגיע ̊ הגט לידה דאי לאו הכי אינה מגורשת . וכן מובן מלשון הירושלמי באמרם 'המגרש את אשתו ע"י אחר שלא מדעתה', כלומר אם נפלה קטטה ביניהם או שנתן עיניו באחרת ורוצה לגרשה ע"י אחר בהמצאה, שמא תהיה מגורשת, ח"ו . אבל בנדון כזה שאמרנו שאנו בו, ודאי שרצונה בכך ועל ידי אחר תהא 38 דחה האי לישנא מגורשת, ואין להקשות כלל מהירושלמי, כנלע"ד . וגם הרא"ם זלה"ה דירושלמי מטעמא שדחהו מוהרר"י זלה"ה . איברא שמדברי מוהר"י קולון זלה"ה שכתב בשורש קמ"א איכא מקום לפקפק . כתב וז"ל : 'היינו דאיבעיא לן התם מהו לזכות גט לאשה במקום קטטה . וכן במקום יבום, שהספק הוא אם תתגרש מיד שזכה האחר הגט בשבילה ואם לאו, דודאי הכא תתגרש 39 לא מבעיא לן התם אלא משום המשומדת משזכה האחר הגט בשבילה . שהרי על כרחך 40 וכו', הא לאו הכי פשיטאדדילמא צוותא ̊ דגופא עדיפא לה, וכדפשיט רשב"ל טלט"ד' 41 לזכות לה ע"י אחר, והודו לו רבותיו, לן דמזכין' וכו' . ובסוף דבריו כתב 'ומשום כך אומר 42 עכ"ל . א"כ לפיאבל לא להתירה בגט זה עד שיגיע גט לידה וכדברי רב אלפס זלה"ה', דברי רבינו זלה"ה מה הועילו חז"ל בתקנתם בשכיב מרע שעשה שליח וזכה גט לאשתו
|
|