|
|
עמוד:453
סי' כו | 453 לעיל, הע' 26 . 29 הובא בהגהות מרדכי לגיטין, סוף אות תסז . 30 צ"ל "כיון" . 31 מלשון הגמרא ( יבמות קיח ע"ב ) "כיון דסניא ליה זכות הוא לה . . . או דלמא כיון דזימנין דרחמא ליה 32 חוב הוא לה", ניתן לדייק שהיחס השכיח של יבמה ליבם הוא יחס של "סניא ליה" ורק "זימנין" [ במקרים מועטים ] קיים יחס של "רחמא ליה" . כך גם דייקו התוספות ( יבמות צד ע"א, ד"ה כי תיבעי לך ) : "ושכיח טפי דסניא ליה מדמרחמא ליה כדמשמע בסוף האשה שלום" . וראו רמב"ם, הלכות גירושין, פ"ט הכ"א : "שרוב הנשים זכות היא להן שלא יפלו לפני יבם" . ראו השגת ר"י חבילייו, להלן סי' כט, עמ' 486 , ד"ה ואני אומר, שיש הבדל גדול בין הק"ו של מר 33 ובין הק"ו של הרא"ם ז"ל . יא ע"ב, ד"ה בגיטי נשים . 34 לעיל, הע' 15 . 35 לביאור לשון הירושלמי ראו מהרש"א ( על תוספות גיטין שם ) ; תוספות הרא"ש, שם, ד"ה חוזר באשה ; 36 נחלת משה, על תוספות שם . התשובות, סי' רלז . 37 30 מעשה שהיה בזמנו של רש"י זלה"ה על משומד 29 שמצא תשובת רש"י ז"ל, זלה"ה שנתרצה לתת גט לאשתו, והורה רש"י זלה"ה לקבל הגט שלא מדעת האשה, דאנן סהדי דזכות הוא לה . והשתא דברים ק"ו, ומה אם באשת משומד שהיא נשואה לו ולבה גס בו וקשה לפרוש המינו, אפי' הכי הורה רש"י זלה"ה לקבל גיטה ע"י אחר שלא מדעתה, משום דאנן סהדי דזכות הוא לה להצילה מיד המשומד, ולא חייש להא דרשב"ל דטב למיתב טן 31 דאיכא איסור ביאה וחשש העברת הדת – בנ"ד דאינה נשואה דו מלמיתב ארמלו, דכיון לו, ולא שייך לומר שלבה גס בו וקשה לפרוש הימנו, דמוכח סתם נשים שונאות ליבם 32 כ"ש שיש לומר דזכותומיעוטא דמיעוטא הוא דרחמא ליה כדאיתא בשלהי האשה שלום, 33 הוא לה' . וא"כ כ"ש וק"ו ובן בנו של ק"ו דזכות הוא לה שלא תתעגן בת ישראל לעולם . 35 34 מהאי לישנא דירושלמי איברא דאיכא למיחש לדברי התוספות זלה"ה בפ"ק דגיטין וז"ל : 'בעי ר' יוחנן הגע עצמך היה עבדו של קצין, הרי חוב הוא לעבד, היתה אשתו של מוכה שחין, הרי הוא זכות לה ? אלא כהדא, המוכר עבדו שלא מדעתו שמא אינו מכור, המגרש אשתו שלא מדעתה שמא מגורשת . פירוש, ע"י אחר העבד נמכר על כרחו ואין 36 עכ"ל . וא"כ איכא למיחש לדבריהאשה מתגרשת על ידי [ דף 541ב ] אחר על כרחה', 37 באומרו התוספות זלה"ה שהחמירו . ואומר, דגם זה הפירוש דחה אותו בת"ה זלה"ה, בתר בתלמוד דידן מוכח בלי גמגום בפ' האשה שלום גבי מזכה גט לאשתו במקום קטטה,
|
|