|
|
עמוד:5
5 למקנס חזר ר' משאש מתלמסן לכהן בקודש בין 1940 ל- 1964 . הוא שימש דיין לצידם של ר' ברוך רפאל טולידאנו ור' ברוך אברהם טולידאנו באחד מבתי הדין היציבים ביותר במרוקו בתקופת הפרוטקטורט הצרפתי . הקהילה במקנס הייתה פתוחה יותר מזו שעזב שנים קודם לכן, שכן במרוצת השנים נחשפה גם היא לתמורות המודרנה . הרב משאש מונה לנשיא בית הדין הגבוה לענייני השררה . כמו כן היה שותף מרכזי בכל האספות של מועצת רבני מרוקו, שהתכנסה אחת לשנה על מנת לדון בבעיות הדור ולתקן תקנות למען אחדות הקהילה והמשכיות הקיום היהודי . תקנות אלו נחשבות בחקר המשפט העברי מופת לרבנות חדשנית המשתמשת בכלי החקיקה כדי לגשר על הפער בין ההלכה למציאות . לארץ ישראל עלה הרב משאש בשנת 1964 , ובשנת 1967 התמנה לרבה הראשי של חיפה . הוא כיהן בתפקיד זה עד למותו בשנת 1974 . בפרק זמן זה נאלץ להתמודד עם שינויים עמוקים של חברה וזהות וזכה להיות שותף לעיצובה של ההלכה בארץ, בתוך מציאות של מפגש כלל עדות ישראל . במדינת ישראל נחשפו יהודי צפון אפריקה לתהליכי חילון שונים מאלו שנתקלו בהם בארצות מוצאם . מייבאי החילון לא היו עוד הצרפתים הגויים כי אם יהודים, ותופעת החילון לא הייתה עניינם של יחידים כי אם של המערכת הריבונית היהודית . למרות זאת בחר הרב משאש לראות במדינת ישראל היבט אלוהי של התגשמות נבואת שיבת ציון, העניק לה תוכן דתי הלכתי וסנגר על ראשיה החילונים . במהלך חייו כתב הרב משאש עשרות ספרים בתחומים שונים . עיון בהם מגלה דמות של איש אשכולות, אשר ידיו רב לו בלשון, בהלכה, בפרשנות, בקבלה, בפילוסופיה, באגדה, בשירה, בפיוט, בהיסטוריה, בפולקלור, במדע ובאמנות . כתיבתו עשירה וקולחת, שפתו משובצת מקורות, מחורזת ופיוטית . באחדים מהספרים מופיעים איורים ורישומי קליגרפיה פרי עטו . ספריו העיקריים הם – שו"ת : מים חיים, אוצר המכתבים ; דרשות והגות : נחלת אבות, נר מצווה, מגד שמיים ; ספרי הלכה : זבח תודה, גרש ירחים . מ ק נ ס , מ ר ו ק ו ח י פ ה , י ש ר א ל
|
|