רקע

עמוד:4

4 הרב יוסף משאש הכיר את מקנס יותר מכל רב אחר שכתב על אודותיה . הוא הכיר את חכמיה ופייטניה מדורות קודמים, את בתי הכנסת שלה ואת גלגוליהם, את הגנאלוגיה של משפחותיה ואת סמטאותיה . הוא העמיק וכתב על ההיסטוריה של העיר – מלכיה, שריה, חכמיה ומערכות היחסים שבין יהודים למוסלמים בה . אין ספק כי למקנס היה תפקיד חשוב בעיצוב אישיותו, עיר של תלמידי חכמים, הדבקה במסורת ספרדית רציונליסטית והיוצרת ספרות תקנות ענפה שמעידה על עצמאות רבניה בפסיקת ההלכה . "מכנאס, מבחר כל המערב [ מרוקו ] בתורה וביראת חטא" ליוותה אותו בכל התחנות הבאות של חייו . הרב משאש שימש רב עיר ודיין במשך חמישים שנה, תקופה ארוכה ומשמעותית המשקפת נקודת מבט רחבה שנעה בין שלוש ערים, שלוש מדינות ושלוש תקופות זמן . בקהילה זו שימש הרב משאש דיין ורב העיר במשך שבע עשרה שנים, עד 1940 . יהודי תלמסן חיפשו רב מסורתי לקהילתם, שהייתה בשלבי חילון מואצים יותר מקהילות מרוקו, ור' יהושע בירדוגו, הראב"ד ( ראש אב בית דין ) של מקנס המליץ להם על הרב משאש . לשהותו בתלמסן היה משקל חשוב בעיצובו כחכם, כמנהיג וכפוסק . ריחוקו ממרכזי התורה ומהחכמים של מרוקו יצר אצלו תודעה של בדידות ואתגר . מה שהיה לו כה קשה בתחילה הפך בחלוף השנים לנקודת חוזק בגיבושו כפוסק עצמאי, בלתי תלוי, הנדרש להכרעות חותכות וכואבות . עמיתיו הרבנים במרוקו עדיין לא ראו עין בעין את המציאות המודרנית, על משמעויותיה הקיצוניות לחיים היהודיים . סעד וסמך מצא הרב משאש ברב חיים בלייח, רבה הקודם של תלמסן, תלמיד חכם מסורתי, בעל הבנה ופתיחות לעולם המודרני ומחזיק בגישה רציונליסטית . הרב משאש ראה בו את ה"קברניט" האחרון של חכמי אלג'יריה ולעיתים העדיף את שיטתו גם מול גדולי חכמי מרוקו של זמנו . ת ל מ ס ן , א ל ג ' י ר י ה

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר