|
|
עמוד:9
תקציר 9 ההיררכיה האזרחית-חברתית או בעוצמתן הכלכלית . עוצמה זו קשורה קשר הדוק להסדרי הון פיננסיים שמקורם בחברת השוק הנאו-ליברלית שהתפתחה בישראל מאמצע שנות השמונים של המאה שעברה . נוסף עליהם ניתן להזכיר את חוגי הימין הליברטריאני הכלכלי, המציבים גם הם אתגר למודל גיוס החובה בישראל . נציגי קבוצות אלו מביעים עמדות המתעצמות בימין הפוליטי-כלכלי בישראל, שדובריו ונציגיו בפוליטיקה ובחברה האזרחית טוענים בזכות ערכים, תפיסות ונורמות המדגישות את חירות הפרט, הסגת המדינה מהאפשרות לכפות גיוס צבאי, וכמובן העלאה על נס של יעילות כלכלית ותפעולית של כוח האדם העצום המגויס מדי שנה לצבא . ( 2 ) אוכלוסיות שוליים שאינן נהנות מההסדר הקיים — הציבור החרדי . מקור שני המאתגר את מודל גיוס החובה מגיע מאותן קבוצות שוליים שמעולם לא נהנו מההסדרים הקיימים, בראש ובראשונה האוכלוסייה החרדית, שעבורה הצבא אינו ממלא פונקציה מאזרחת בפרויקט הלאום הציוני-חילוני . נציגים של קהילה זו מקדמים את האפשרות להפוך את השירות בצה"ל לשירות התנדבותי- מקצועי בשכר שההצטרפות אליו תהיה כאל ארגון ככל הארגונים . כך עשוי הצבא לאבד את יוקרתו ומעמדו הבכיר בקרב המוסדות המייצגים את המדינה . מי שירצה לשרת בו יהיה ככל הנראה לא מקבוצות האוכלוסייה החזקות . מהלך זה יסיר כמובן אבן נגף מהותית ביחסים בין הרוב המשרת למיעוט שאינו משרת בישראל, ויפחית את התסכול והתרעומת שהציבור החילוני מפנה בעשורים האחרונים כלפי הקהילה החרדית, שמרבית בניה אינם משרתים בצבא . ( 3 ) בני הדור הצעיר . המחקר מלמד כי גם הדור הצעיר ( 18 – 34 ) בישראל תומך כיום יותר מבעבר במודל גיוס התנדבותי בשכר לעומת הדור המבוגר ( כ- % 55 מבני שכבת גיל זו תומכים כיום במעבר לגיוס התנדבותי בשכר לעומת תמיכה של כ- % 10 בלבד במודל זה לפני שני עשורים ) . השיח שמנהלים צעירים רבים כיום הוא שיח תועלתני ותכליתי כמיטב המסורת של ההיגיון הנאו-ליברלי, המאדיר ערכים כמו חומרנות, הישגיות ותחרותיות . הערכים והנורמות הללו ממוקמים במכלול המוטיבציות האינדיווידואליות לשירות צבאי, המחייבות בעיני צעירים אלו תגמול כלכלי בשכר מלא . בשל כך נענה הצבא לקריאות ציבוריות ופוליטיות לתגמל טוב יותר את משרתיו ומשנה גם הוא באופן לא-פורמלי את מודל הגיוס והתגמול של משרתי החובה . הצבא עושה זאת על ידי מתן שכר דיפרנציאלי
|
|