|
|
עמוד:14
14 מחקר מדיניות 156 | בקיעים בקונצנזוס יסודות לאומיים-רפובליקניים חזקים . בשל כך מנהיגי הציבור הערבי בישראל מבקשים לנתק, ככל האפשר, את הקשר שבין אזרחות לבין השירות הצבאי בישראל . על כן ביטול גיוס החובה לצה"ל יכול להיות צעד נוסף בדרך לאזרחות שוויונית ומלאה עבור אוכלוסייה זו . בשל הדרה זאת נדמה כי הציבור הערבי בישראל נמצא מחוץ ל"מגרש" קבלת ההחלטות בנושא מודל הגיוס לצבא או לשירות אזרחי-לאומי, שאליו מתנגדים מרבית נציגי הציבור הערבי ( חילו וחיים, 2014 ) . 7 גם מסמך זה מתמקד באופן בלעדי בשיח ובדיון על סוגיית מודל השירות בציבור היהודי פנימה . הסיבה למיקוד זה קשורה לרמת המורכבות הגבוהה של בחינת הנושא בנוגע לציבור הערבי בישראל, יחסו לצה"ל ועמדותיו בסוגיית השירות בצבא או בשירות אזרחי . למעשה, השיח החברתי-פוליטי הערבי עם המדינה הוא במידה רבה שיח על זכויות והכרה לאומית המאתגר את השיח הלאומי היהודי הקולקטיבי, שלא השכיל לגבש חוזה מסודר ומוסכם בין הערבים למדינה לגבי זכויות וחובות . סוגיות אלו מחייבות בירור ותשומת לב ייעודית ומחקר נפרד החורגים מגבולותיו ומטרותיו של מחקר זה . בד בבד, המיעוט החרדי, שמשקלו והשפעתו על כלל הציבור בארץ הולכים וגדלים משנה לשנה, נהנה מהסדרים נוחים ביותר שעד לאחרונה אפשרו כמעט לכל גבר חרדי שתורתו אומנותו להימנע משירות צבאי ( מלחי, 2017 ) . כיום גיוס החרדים לצה"ל, על אתגריו השונים, נשען בעיקר על תמריצים כלכליים ותעסוקתיים משמעותיים . תמריצים אלו עונים על הצרכים החומריים של האוכלוסייה החרדית והופכים את השירות שלה לשירות התנדבותי-מקצועי למחצה . בלעדי התמריצים האלה סביר להניח שהשירות של החרדים לא היה מתפתח וגדל כפי שאירע בשנים האחרונות . תהליך זה גורם לזילות מסוימת של השירות בצה"ל מבחינת המשרתים החרדים, שחלק ניכר מהם מתייחס לשירות בצבא בעיקר כאל משלח יד ופחות מכך כאל שליחות לאומית-אזרחית קולקטיבית . למעשה, עצם האפשרות לביטול גיוס החובה עשויה לסלק מהדרך סלע מחלוקת מרכזי בין הציבור החרדי לבין רוב שאר הקבוצות בחברה היהודית, המשרתות בצבא . 7 ההתנגדות הנחרצת לשירות הלאומי – אזרחי מצד ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל נובעת מהחשש שהשירות הלאומי הוא כניסה של צעירים מהציבור הערבי לשירות ביטחוני "בדלת האחורית", וכן בשל העצמת שיח זכויות וחובות אזרחי המנוצל לרעה, לטענת נציגי ציבור ערבים, על ידי גורמים בימין הפוליטי ( חילו וחיים, 2014 : 50 ) .
|
|