|
|
עמוד:13
13 הקדמה | יובל שני המלא יש זיקה בין ההסדרים בנושא ביקורת חוקתית ובין ההסדרים האחרים ( למשל היקף ההגנה על זכויות יסוד ) ; ( ב ) השינויים שחלו בפרקטיקה המשפטית של בית המשפט העליון בתחום הביקורת החוקתית מאז 2005 ; ( ג ) המציאות הפוליטית הנוכחית, שבה חברי כנסת רבים אינם רואים בעין יפה את סמכותו של בית המשפט להפעיל ביקורת חוקתית ופועלים לצמצם אותה ; ( ד ) השחיקה המתמשכת באמון הציבור במוסדות השלטון, לרבות בית המשפט העליון . לשם כך הזמין המכון את פרופ׳ יניב רוזנאי, מומחה בולט למשפט חוקתי השוואתי וישראלי מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, להציע אמות מידה להסדרת יחסי הגומלין ליחסים בין הרשויות על בסיס ההצעות שגובשו במסמך חוקה בהסכמה ובשינויים המחויבים מחלוף הזמן והנסיבות . מחקרו של רוזנאי, שהוא עיקרו של פרסום זה, הוא התוצאה של אותו תהליך בחינה מחדש . יודגש כי אף שהמחקר התבצע בהיוועצות נרחבת עם חוקרי המכון, ממצאיו אינם מייצגים בהכרח עמדה ״רשמית״ של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא הביקורת החוקתית ( ולראיה, פרסום זה כולל גם חיבור של פרופ׳ מרדכי קרמניצר, עמית בכיר במכון, שמגיב על ההצעה ומסתייג מהיבטים מסוימים בה ) . עם זה אני משוכנע כי המחקר צפוי לסייע מאוד למכון ולחוקריו, וכן למחוקקים עצמם, לגבש בעתיד הצעות ספציפיות בנושא הביקורת החוקתית ולהעשיר את השיח החוקתי — האקדמי והמעשי — בישראל . מחקרו של רוזנאי מבוסס על התובנה, המצויה גם במסמך חוקה בהסכמה , שחוקי היסוד בישראל מייצגים מסגרת חוקתית חלשה, ודאי בפרספקטיבה השוואתית . הם מגינים על מעט מדי זכויות וניתנים לשינוי בקלות רבה . בהקשר זה הוא ממליץ להקשות במידה ניכרת על האפשרות לשנות את חוקי היסוד ( הוא מציע כלל ולפיו, בכפוף לחריגים מסוימים, חקיקה או תיקון של חוקי יסוד ייעשה ברוב של 80 חברי כנסת ) . עם זאת מוקד המחקר אינו דרך החקיקה של חוקי היסוד, אלא האופן שבו בתי המשפט אוכפים אותם . בהקשר זה ממליץ רוזנאי כמה המלצות שמבוססות על ניתוח של הדין המשווה, הפרקטיקה הנוהגת בישראל והתאוריות העיקריות בספרות על הביקורת החוקתית : ראשית, את הביקורת החוקתית הוא מציע לרכז בערכאה אחת — בית המשפט העליון, ואת הדיון בחוקי היסוד לקיים שם לפני הרכב מורחב . שנית, כדי לחזק את הלגיטימציה של ההכרעה ולבטא את הרעיון של הנסגת הביקורת השיפוטית ( judicial deference ) בפני המחוקק, הוא מציע להתנות את פסלות החוק ברוב מיוחס של
|
|