הקדמה

עמוד:12

12 מחקר מדיניות 154 | ביקורת חוקתית הקואליציוניים ( למשל בנושא פטור מגיוס לצה״ל של בני ישיבות ) . 8 לפי תפיסה זו בית המשפט מייצג — לפחות בהשוואה לרוב בכנסת — ״מבצר ליברלי״ שניצב בדרכה של הממשלה, ויש להחליש את כוחו כדי לאפשר לה לקדם ביעילות את מדיניותה . על רקע הניסיונות החוזרים ונשנים של חברי כנסת לקדם חקיקה של פסקת התגברות שתצמצם את כוחו של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת חוקתית על חקיקת הכנסת, סברנו במכון כי יש מקום לבחון את האפשרות לקדם תפיסה חלופית שתנסה להסדיר את יחסי הכוחות בין רשויות השלטון באופן שישמור הן על עקרונות דמוקרטיים בסיסיים ובייחוד על סמכותו של בית המשפט העליון לומר את המילה האחרונה בכל הנוגע לפרשנות החוק בישראל, והן על סמכותה של הכנסת לקבוע את לשון החוק . מאמץ זה מבוסס על ההנחה כי בשל המחלוקת הממושכת והמחריפה בין הרשויות נוצר מצב משברי שפוגע באמון הציבור בדמוקרטיה ומקשה על תפקודן של הרשויות . בנסיבות אלה הסדר מוסכם עדיף על המשך המאבק ביניהן . בעבר כבר ניסה המכון לקדם תפיסה הוליסטית של יחסי הגומלין בין הרשויות במסגרת עבודתה של המועצה הציבורית בראשותו של הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון מאיר שמגר ז״ל, שפעלה במכון בשנים 2000 – 2005 . הצעת החוקה שגיבשה המועצה — חוקה בהסכמה — כוללת גם חלקים שעוסקים בביקורת חוקתית . 9 הצעה זו השפיעה על מאמציה של הכנסת ה- 17 ( 2006 – 2009 ) לקדם את השלמת החוקה, מאמצים שכידוע לא הבשילו לכדי מהלך פוליטי משמעותי . השאלה הניצבת לפנינו כיום היא זו : בהנחה שהסיכוי להעביר חוקה מלאה בעתיד הנראה לעין נותר נמוך, האם יש מקום לגזור מההצעה של חוקה בהסכמה את ההסדרים בנושא ביקורת חוקתית בהינתן : ( א ) במסמך החוקה 8 ראו למשל נתי יפת ״בסוף, בית המשפט העליון הלך עם הימין בכל המהפיכות המרכזיות שלו״ זמן ישראל 2019 . 5 . 23 . תובנה זו באה לידי ביטוי בולט למשל בספרו של ארז תדמור מדוע אתה מצביע ימין ומקבל שמאל ) סלע – מאיר, 2017 ( . 9 מאיר שמגר חוקה בהסכמה : הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה ) המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2005 ( .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא