|
|
עמוד:11
11 הקדמה | יובל שני מהם ההסברים לעניין הפוליטי והציבורי הגובר והולך בביקורת החוקתית ? קשה לקבל את ההשערה כי מדובר בתגובה לנטיות אקטיביסטיות גדלות והולכות של בית המשפט, שכן המומחים העוקבים אחר התנהלותו מסכימים שבעשור האחרון נעשה בית המשפט העליון שמרני וזהיר יותר בהפעלת סמכויותיו בהשוואה לתקופה שקדמה לכך . 5 מגמה זו קשורה כנראה לעובדה שבשנים האחרונות מונו לבית המשפט שופטים שרובם אינם מזוהים עם אקטיביזם שיפוטי, והיא באה לידי ביטוי בין היתר בפרקטיקות ובדוקטרינות חדשות שהביאו לידי צמצום היקפה של הביקורת החוקתית, כמו למשל השעיית החלטות שיפוטיות על בטלות חוקים או ״עילת הבשלות״, המאפשרת לבית המשפט לבחון את חוקתיותה של חקיקה על בסיס האופן שבו היא מיושמת לאורך זמן . 6 ההחלטה פה אחד שהחליט הרכב של 11 שופטים שלא להתערב בהסכם הקואליציוני המאפשר את כהונתו של נתניהו כראש ממשלה אף שיש נגדו כתב אישום בעברות חמורות, מצביעה אף היא לכאורה על הריסון העצמי המאפיין את החלטותיו של בית המשפט הנוכחי . 7 נראה אפוא כי הכוח המניע את הביקורת על הביקורת החוקתית במתכונתה הנוכחית הוא התובנה שבמציאות הפוליטית בישראל הבחירות לכנסת מובילות בעקביות לממשלות שמבוססות על מפלגות ימין, שמשתפות פעולה עם מפלגות חרדיות ו / או מפלגות מרכז . בנסיבות אלה הביקורת החוקתית, שמטבעה מגבילה את כוחו של הרוב להעביר הסדרים חוקתיים שהוא חפץ בהם, נראית בעיני חלק מהציבור כהגבלה עקבית על כוחו של הימין הפוליטי לממש את מדיניותו ( למשל בנושא זכויות הקרקע באזור יהודה ושומרון ) , וכן על יכולתו לשמר את יציבות שלטונו באמצעות חקיקה בנושאים חשובים לשותפיו 5 ראו למשל אהרן גרבר "מינוי שופטי העליון : צעד ראשון בדרך לאיזון" מידה 2018 . 2 . 27 ; ביני אשכנזי, "האם איילת שקד הצליחה לעשות מהפכה בבית המשפט העליון", TheMarker 2019 . 2 . 10 . 6 ראו למשל סוזי נבות "הדיאלוג החוקתי : דו – שיח בכלים מוסדיים" משפטים על אתר יב 99 ) תשע״ט ( . 7 בג״ץ 20 / 2592 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ היועץ המשפטי לממשלה ) פסק דין מיום 2020 . 5 . 6 ( .
|
|