|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 154 | ביקורת חוקתית 20 חוקים — פחות מחוק אחד בשנה בממוצע ) . 1 יתר על כן, בשל ההיסטוריה החוקתית הייחודית של מדינת ישראל הכנסת פועלת הן כרשות מחוקקת והן כרשות מכוננת, וביכולתה לשנות בקלות יחסית את הוראות חוקי היסוד . מכאן שלפי המצב המשפטי הקיים בישראל, לכנסת — ולא לבית המשפט — המילה האחרונה בדבר תוכנו של המשפט החוקתי הישראלי . 2 ואכן, עד לפני פחות מעשור השאלה בדבר גבולות הביקורת החוקתית העסיקה רק קבוצה קטנה יחסית של אנשי ציבור ואינטלקטואלים, 3 ואילו רוב הפוליטיקאים נמנעו מלעסוק בנושא או לייחס לו חשיבות רבה . מצב דברים זה השתנה מן הקצה אל הקצה בעשור השני של שנות האלפיים, וכיום המאבק בסמכות הביקורת השיפוטית בכלל ובביקורת החוקתית בפרט הוא ״נושא דגל״ בכמה מפלגות וממוקם גבוה בסדרי העדיפויות של פוליטיקאים בכירים . גם השיח הציבורי בנושא התלהט מאוד, והטענות נגד כוחו העודף של בית המשפט ונגד ההטיה הפוליטית שלו כביכול תופסות מקום נכבד בסדר יומה של התקשורת המסורתית . טענות אלה מקבלות גם חשיפה רבה ברשתות החברתיות, ויש להניח כי הן קשורות לירידה המסוימת באמון הציבור בבית המשפט העליון ( לפי מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת ,2019 % 55 מהציבור רוחשים אמון לבית המשפט העליון, בהשוואה ל- % 69 שרחשו לו אמון בשנת 2011 ) . 4 1 לסקירה השוואתית כמותנית של פרקטיקות הפעלה של ביקורת חוקתית ראו Guy Lurie & Yuval Shany, Invalidations of Laws in Israel in a Comparative Perspective, 49 Israel Yearbook on Human r IgHts 261 ( 2019 ) 2 חריג אפשרי לתפיסה זו היא האפשרות התאורטית ששיטת המשפט בישראל תאמץ את רעיון התיקון החוקתי הלא – חוקתי, המאפשר לפסול חוקי יסוד שמנוגדים לערכי יסוד של השיטה המשפטית בישראל . לדיון ברעיון התיקון החוקתי הלא – חוקתי ראו YanIv r oznaI, u nconstItutIonal c onstItutIonal a mendments : t He l ImIts of a mendment Power Oxford University Press, 2017 ) ( 3 ראו למשל רות גביזון, מרדכי קרמניצר ויואב דותן אקטיביזם שיפוטי — בעד ונגד : מקומו של בג"ץ בחברה הישראלית ) ידיעות אחרונות — ספרי חמד, 2000 ( ; המכון הישראלי לדמוקרטיה "דגמים של ביקורת שיפוטית" ) כנס, 2001 . 11 . 1 ( . 4 תמר הרמן, אור ענבי, וויליאם קביסון ואלה הלר מדד הדמוקרטיה הישראלית 2019 94- 50 ) המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019 ( . עם זאת יש לציין כי בשנים 9002- 2010 היו שיעורי האמון בבית המשפט העליון דומים לשיעורים הנוכחיים .
|
|