|
|
עמוד:11
תודות • 11 כמה אנשים ואני מתנצל על כך . כריס אונגר, נואל אנתוויסל, קייר בלומר, אנג'לה ברמודז, הנטר גלבך, טינה גרוצר, דיאן דאונס, לינור הדר, לואיס הטלנד, דניאל וילסון, קרלוס וסקו, שרי טישמן, בוב סווארץ, סיד סטראוס, ישע סיון, גבריאל סלומון, דייוויד אדי ספייסר, אלן קולינס, פיליפ קזינס, מריו קרטרו, רוד רוק, ג'ים ריס . הוספתי הפניות כשציטטתי מעבודותיהם . שותפים אחרים לשיחה מלבד מחנכים היו אשתי, אן ; בניי טום וטד ורעייתו של טד, דואינה ; ונכדיי — מגי, דייוויד וסנדי . קורסים שהעברתי בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד שימשו אותי במישרין ובעקיפין לבחינת כמה מהרעיונות שהעליתי פה, ואף השתמשתי בטיוטות מוקדמות של פרקים מסוימים בחלק מהשיעורים . ההתלהבות, השאלות והביקורת היו גורם רב חשיבות בעיצוב הרעיונות . משמעותית לא פחות הייתה ההזדמנות לחלוק גרסאות שונות של רעיונות אלה עם מחנכים בכנסים בכל מיני מקומות בעולם . המשוב שלהם היה יקר מפז . כל המיזם נשען על ההקשר הפורה של “פרוג'קט זירו" — ארגון למחקר ופיתוח בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד . בראש הארגון, שלאחרונה מלאו לו חמישים שנה, עומד היום דניאל וילסון . לפניו ניהלו אותו שרי טישמן, לפניה סטיב סיידל, לפניו הווארד גרדנר ואני — שהיינו חברים מייסדים ושנינו עדיין מעורבים ופעילים בו . הפילוסוף הנודע נלסון גודמן הוא שהקים את “פרוג'קט זירו" . ניסיתי לשאוב את הרעיונות והדוגמאות בספר זה ממגוון רחב של מקורות מהחינוך והמחקר החינוכי, אך המקור המרכזי שלי היה ללא ספק עבודתם המגוונת של עמיתיי ב"פרוג'קט זירו" . אני רוצה להודות לסוכנת הוותיקה שלי, פיית' המלין מסנפורד ג' גרינברגר אסושייטס, על העצות והעזרה בכל הנוגע לספר זה וספרים רבים אחרים במהלך השנים ; ולקייט ברדפורד, העורכת שלי בג'וסי באס, ולעמיתיה על המשוב והתמיכה . מובן שנהר המילים בין השער לכריכה האחורית לא היה יכול לזרום בלי האנשים והמקורות הרבים שמניתי למעלה . מובן שאיש מהם אינו אחראי למערבולת שהקוראים עלולים להיקלע אליה . אני האחראי הבלעדי, אך אני מקווה לקריאה רוגעת למדי .
|
|