|
|
עמוד:11
11 מי הזיז את היהדות שלי ? ושאלת הצדקתה יידונו להלן בפרקי הספר, ועם זאת לצד הביקורת יש מקום להתבונן ביתרונותיו של השינוי התרבותי : מתוך הניסיון לממש את אתוס השינוי העצמי ובעזרת השיח הקיומי – תרפויטי מובנה עצמי פתוח וגמיש בעל כישורים רגשיים ונפשיים שנעדרו מהעצמי שהובנה בהקשרים תרבותיים אחרים . קריאתו של סוקרטס המהדהדת בתרבות המערבית זה מאות שנים, "דע את עצמך", החלה להתממש בדרכים חדשות שדומה כי הפילוסופיה המערבית לא הצליחה להגיע אליהן . האם ייתכן שהיינו זקוקים למפנה הקופרניקאי הזה כדי "לגעת" סוף – סוף בהווייתנו האנושית באופן בלתי אמצעי ? האם השיח הקיומי – תרפויטי מצליח במקום שבו כשלו הפילוסופיה, האתיקה והאידאולוגיה של התרבות המערבית המודרנית ? בובר עצמו מתח ביקורת על הפסיכולוגיה, אולם ייתכן שדווקא השיח הקיומי המאמץ כלים תרפויטיים הוא שמאפשר להבנות עצמי פתוח וגמיש המביא לידי ביטוי היבטים של ההוויה 12 ייתכן שגם הפריצה מה"אני" לזיקה האנושית שבובר חתר אליהם . משמעותית עם ה"אתה", שבובר העמידה בלב הגותו, מתאפשרת דווקא בקהילתיות החדשה ההולכת ונוצרת . האם מבין התופעות והשינויים המתרחשים בתרבות הולכים ונכתבים דפים מן הספר ששמו "אדם" ? 'מי הזיז את היהדות שלי ? ' - החיים הדתיים והרוחניות החדשה ההיסט התרבותי משיח פילוסופי, תאולוגי או אידאולוגי לשיח קיומי ורגשי בעל מאפיינים תרפויטיים לא פסח על החברה הדתית ועל עולמה הרעיוני של היהדות . דפדוף קל בעיתונות, בפרסומות, בעלונים המפרסמים אירועי תרבות, ממחיש היטב את השינוי 12 . הביקורת שמתח בובר על הפסיכולוגיה עלתה בהקשרים שונים . טקסט מרכזי הוא ההרצאה "אשמה ורגשות – אשמה" שהובאה בספרו פני אדם , עמ' 188 - 218 . ראו עוד להלן בפרק השישי .
|
|