|
|
עמוד:14
14 סמדר גונן אינטימיות היא הפריה הדדית ולא העברה או השלכה חד- צדדית . זה חידוש, ערך מוסף ששניים מקבלים ומעניקים זה לזה . זו אולי המתנה הכי משמעותית ביחסים . באינטימיות יש מן הדרישה לראות את העולם ואת היחסים לא רק מתוך עצמי, אלא ממש דרך עיניו של השותף ; לחוות את היחד בארבע עיניים . עם זאת, בזמן הכתיבה גיליתי שנקודת המבט שלי מופנית בעיקר כלפי עצמי וכלפי האופן שבו אני מבינה את האינטימיות, וכמעט שלא כתבתי על מה שאני מרגישה כלפי האחר ; מה שאני נותנת לו ביחס האינטימי, באיזה אופן אני שמה אותו במרכז . ההגדרות לאינטימיות בספרות רבות ומגוונות . בחרתי להציג את הגדרותיהם של רייס ופטריק ( Reiss and Patrick ) במאמר "היקשרות ואינטימיות, תהליכים משותפים" ( Attachment and intimacy : Component processes, 1996 ) , שבו הם עצמם ליקטו אוסף של הגדרות : אינטימיות היא היכולת לגלות את האני הפנימי שלנו ולהרגיש את התגובה של השותף כלפינו, הכוללת הבנה, דאגה וקבלה שמעשירות ומרחיבות את האני שלנו . זה תהליך אינטראקטיבי שבו בעקבות תגובת האחר האדם מרגיש שמבינים אותו, שיש לו ערך ושהוא מקבל יחס אכפתי . אינטימיות מבוססת על היכרות מעמיקה המושגת על ידי חשיפה וגילוי עצמי של מחשבות, של רגשות ושל הסיפור האישי . היא סוג מיוחד של קרבה, שיש בה גם מעורבות והשפעה הדדית של המחשבות, הרגשות וההתנהגות . הרגש הוא מרכיב חיוני באינטימיות, והשותפים מחליפים תפקידים ביניהם באופן דינמי וספונטני ומסוגלים לשים עצמם בנפשו של הזולת . הכותבים טוענים שאינטימיות אינה יכולה להתהוות אם השותפים אינם מרגישים שהגילוי העצמי שלהם יפגוש הבנה, שזו מהות החברות האינטימית . הם מצפים לחשיפה, לשיתוף וידיעה שהאחר מבין אותם . יש להם אמון בשותף שלהם, שלא יסגיר את סודותיהם .
|
|