הקדמה

עמוד:12

12 יצחק קשתי הנוער הציוניות בהונגריה, ובעיקר להפיכתן לתנועות נוער חלוציות בשנות ה- 30 . בראשית שנות ה- ,40 במקביל להסתאבותה של הפוליטיקה הלאומית ההונגרית והידרדרותה לכדי רצח המוני של יהודים, מנהיגי התנועה הציונית וחבריהן של תנועות הנוער החלוציות נערכים להתגוננות, להצלה של חברים בהונגריה ובארצות השכנות, ולבסוף להצלת הרבים . פעילות יוצאת דופן זו של "החוגים הציוניים" התקבלה באי-הבנה ולמעשה נדחתה מצד המנהיגות של שתי הקהילות העיקריות של יהודי הונגריה : היהדות הניאולוגית ( קונסרבטיבית ) מצד אחד, שהייתה רחבה יותר מבחינת היקפה ונחרצת בגיבוש זהותה הלאומית ההונגרית, והיהדות האורתודוקסית מן הצד האחר, שנותרה במידה רבה נאמנה לאורחות החיים ולזהות היהודיים המסורתיים . אחרי ההפיכה האולטרה-פשיסטית של סלשי ב- 15 באוקטובר ,1944 רבות מפעולות ההצלה מתלכדות לנוכח רדיפת היהודים הקיצונית . אז החלו שלושת החודשים של "השיטפון הירוק" - מעשי הזוועה של בריוני "צלב החץ" - בבודפשט, עד בוא השחרור על ידי הצבא האדום ( פשט, 18 בינואר 1945 ) . תהליכים אלה הנחו את עיצוב מבנה הפרקים : במבוא מוצגת הציונות בראשיתה ודחייתה על ידי שני מחנותיה של יהדות הונגריה ; בהמשך משורטטים קוויהן הבולטים של המהפכות בהונגריה אחרי מלחמת העולם הראשונה והתייצבות המשטר הימני-סמכותי של העוצר הורתי ; לאחר מכן מתוארת ההתגבשות של תנועות הנוער הציוניות כמחנה חינוכי- חלוצי ; ולבסוף אנו שבים אל משטרו של הורתי ההולך ומשתעבד לאינטרסים של הרייך השלישי . בפרק הראשון והשני מתוארים שלבי ההתארגנות ומעשי ההצלה - לרבות ההיערכות להקמת בתי הילדים - בעיקר במרחב פעולתו של הוועד לעזרה והצלה . בפרק השלישי והרביעי, המוקדשים לבתי הילדים בלבד, נקודות המבט והמעשים של הרודפים והנרדפים מוצגים כזירה של כוחות שאין ביניהם איזון אך גם לא הכרעה סופית . הפרק החמישי,

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר