|
|
עמוד:11
11 הצלה כמחאה ומרי * * * מאז צאת ספרו של אשר כהן המחתרת החלוצית בהונגריה , שראה אור בשנת 1984 והיה מהפרסומים הראשונים בנושא ההצלה והמרי הציוניים בהונגריה, נוספו חיבורים לא מעטים החולקים את נושאם המרכזי עם עבודת המחקר המקיפה של כהן . כזה היה ספרו של אביהו רונן, הקרב על החיים ( 1994 ) , וספריהם של פֶּרֶץ רֵבֵס, מול נחשולי הרוע ( 2002 ) , ושל אפרים-אפרא אגמון, שומר אחי ( 2008 ) . אני מזכיר פרסומים אלה בלבד שכן בארבעתם מצויה התייחסות מפורטת, אף אם קצרה מטבע הדברים, אל בתי הילדים היהודיים בבודפשט בשנים 1944 - 1945 . הפרק המוקדש לבתי הילדים מבוסס בחיבורים אלה בעיקר על עדויות חברים מתנועות הנוער החלוציות שנטלו חלק בהקמת בתי הילדים, באספקת מצרכים וציוד לבתים ובריכוז ענייניהם בתחום החינוך וההדרכה . במחקרו של כהן יש שימוש גם במסמכים שאינם עדויות . בחיבור הנוכחי נעשה מאמץ להרחיב ולגוון את העדויות . בין השאר הסתייעתי ביומן של אוטו נתן קומוי כמקור מרכזי . למיטב הבנתי, קומוי היה היוזם והמתאם הראשי והנושא בעול של בתי הילדים כולם . נוסף על כך השתדלתי להעמיד עדויות ומקורות מקרב הפעילים הציונים וממועצת היהודים המרכזית מול תעודות שמקורן במרכז הבינלאומי של הצלב האדום וכן מול מסמכים ממשלתיים, בעיקר מימי שלטונו הקצר וגדוש הזוועות של סלשי . החלוקה לתקופות בחיבור זה אינה אחידה . את התפתחותה הצנועה של הציונות בהונגריה, בראש ובראשונה כתנועה של אנשים צעירים, אנחנו מלווים משלב הראשית, משנותיה הראשונות של המאה ה- 20 . החל ב- 1920 הפוליטיקה הממשלתית בהונגריה, בדומה למדיניותה של האופוזיציה, נטענת באנטישמיות בוטה . בשנות ה- 30 אנטישמיות זו כבר מיתרגמת לחקיקה מפלה ומנשלת יהודים . ייתכן שמהלכים אלה הובילו להתרחבות-מה של תנועות
|
|