|
|
עמוד:10
10 יצחק קשתי את "דרך התנועה" ושבו להונגריה במהלך תקופת ההמתנה לעלייה בגרמניה . הצלת ילדים כמחאה ומרי . חילוץ כ- 5,000 עד 6,000 ילדים יהודים מהסכנות שארבו להם מצד השלטון האולטרה-פשיסטי ושליחיו המשוטטים ברחובות בודפשט היה גם בבחינת מחאה ומרי כלפי השררה ההונגרית-גרמנית . אייכמן הבין זאת . בסתיו 1944 הוא תבע בזעם מעמיתיו ההונגרים לסכל כל פעולת זיוף של מסמכי זהות אריים ותעודות חסות ומסע של המדינות הניטרליות או של הצלב האדום הבינלאומי . אלה הופקו בבתי המלאכה של תנועות הנוער החלוציות . חברי תנועות אלה, מוגנים על ידי מסמכי חסות ותעסוקה מקוריים או מזויפים, הם שהקימו את רובם של בתי הילדים - ארבעים בוודאי - בחסות הצלב האדום הבינלאומי . פעולה חתרנית זו הוכיחה כאלף עדים שמקימי בתי הילדים דוחים את התקנות ואת החוקים המפלים של הממשל ואת ה"כללים" המונהגים על ידי האספסוף של משמרות "צלב החץ" . הציות למנגנון הכפייה של המדינה - עתה טרור ממלכתי - הומר בצעדים מעשיים שהערימו על פעולות הממשל ושותפיו הרבים, עקפו אותן או התייצבו כנגדן . להתנגדות היו פנים רבות . הן התגלו ב"דילול" פלוגות העבודה באמצעות הפצה של תעודות חסות מזויפות ובהעברת חבריהן לעיר הגדולה והאנונימית, בהקמת מחסה לנרדפים, בשחרור חברים מבתי מעצר ונשים מ"צעדות המוות", ובמידה רבה באיסוף ילדים למעונות שהיו פזורים בבודפשט רבתי - בעוד האימהות וקרובי המשפחה מובלים רגלית בטורים אינסופיים לגבול אוסטריה על מנת לשמש פועלי כפייה של הרייך . לילדים - מתינוקות ועד בני עשרה - ניתנו חסות, מזון מדי יום אף אם לא בשפע ויד תומכת של חברי סגל . גם אם לא סוכלו כל מאמצי "מנהיג האומה" סָלָשׁי "לפתור את השאלה היהודית", רבים מהם הושמו לאל .
|
|