|
|
עמוד:8
8 יצחק קשתי - כן . השמדת רובם של יהודי הונגריה התאפשרה אחרי הפלישה הודות להסכמה שבשתיקה של האדמירל מיקלוֹש הורתי ( Horthy ) , עוצר הונגריה, ובהמרצת ממשלתו . הגרמנים השכילו להשאיר את הורתי במשרתו הרמה, ובתמורה הוא ניאות להיות - במשך חודשים מכריעים - לכלי שרת ביד "השליח המיוחד" מגרמניה ועושי דברו המקומיים . אולם ב- 7 ביולי ,1944 בעיקר בעקבות לחץ בינלאומי, עצר הורתי את המשלוחים לאושוויץ-בירקנאו . בהונגריה נותרו עתה גברים יהודים בפלוגות עבודה ותושביה היהודים של בודפשט . ב- 15 באוקטובר נאלץ הורתי להתפטר בלחץ הגרמנים . את מקומו תפס פֶרֶנְץ סלשי ( Szálasi ) , מנהיג "צלב החץ", מפלגת המונים נציונל-סוציאליסטית שונאת יהודים . אחרי ההפיכה של סלשי נעשו חיי היהודים בבודפשט הפקר . זה היה הרקע למאמצי ההצלה - לענייננו בעיקר של ילדים ובני נוער - מאז אוקטובר 1944 . הצלת ילדים ונערים יהודים . היוזמה הציונית להקים בתי ילדים בבודפשט בחסות הצלב האדום הבינלאומי הייתה יוצאת דופן בהתחשב בנסיבות התקופה . בתי הילדים הוקמו בעת שליטה חד- משמעית של הוורמכט - צבא הרייך - במערב הונגריה, ובבודפשט פעלה גם מפקדה עתירת כוח אדם של האס-אס . ייתכן מאוד שאילו נמנעה פעילותו של שליח הצלב האדום הבינלאומי פרידריך בורן ( Born ) בהונגריה, פני הדברים היו שונים בתכלית . בורן הוזהר על ידי שולחיו כי עליו לנהוג על פי התקנות . השתמעה מכך הימנעות מהתערבות בגורל היהודים אזרחי הונגריה . בורן הגיע מאוחר מכדי למנוע גירוש המוני לאושוויץ . בחודשים הבאים - שהיו הרי-גורל עבור יהודי בודפשט - בורן לא הפר את התקנות, אך צמצם במידה יתרה את תחולתן . עם זאת, הרעיון להקים מעונות לילדים יהודים בבודפשט עלה ממקור ציוני מקומי . במבט לאחור, הקמת בתי הילדים בבודפשט הייתה חוליה בשרשרת של פעולות הצלה שכוונו לילדים ובני נוער יהודים .
|
|