|
|
עמוד:14
14 רווקות מתמשכת בציונות הדתית להתנדב לשירות לאומי, או האפשרות לקבל פְּטור . בשנים אלו נתפסה הציונות הדתית בעיני הציבור החילוני כמעין "כינור שני" לתנועות הציוניות החילוניות, היינו כמי שהבינו את חשיבות המהפכה הציונית אך טרם הניחו את הדתיות הגלותית מאחוריהם . שגיא ושוורץ אף זיהו בקרב הציונים- דתיים עצמם, בתקופה זו, "אתוס של התבטלות 7 מפני החילונים, שנתפסו כחלוץ העובר לפני המחנה וכמחוללי המהפכה הציונית" . מבחינת היחסים בין המינים, הנורמות באותן שנים לא היו מחמירות ; לדוגמה, בתנועת הנוער בני עקיבא נהגו נערים ונערות לשיר יחד ולרקוד במעגל בתוך מעגל, ו"תחום הצניעות בלבוש נתפס על פי רוב כתחום אוטונומי שאין מקום להתייעצות על אודותיו 8 עם סמכות רבנית" . במהלך שנות החמישים החלה מגמה של דתיוּת אידיאולוגית ואדוקה יותר לכבוש את ליבותיהם של בני הדור הצעיר . מגמה זו התבטאה, בין היתר, ברצון להתחזקות בלימוד התורה, ובעקבות זאת רבים מבוגרי הישיבות התיכוניות, מיסודה של בני עקיבא, המשיכו בתום לימודי התיכון לישיבת מרכז הרב בראשות הרב צבי יהודה קוק – שעד אותה עת, למן פטירת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הידלדלה מאוד בכמות ובאיכות . את מסלול השירות הצבאי בנח"ל הדתי, שהיה פופולרי בעבור בוגרי בני עקיבא, החליף אט- אט מסלול ההסדר ששילב בין שירות צבאי ולימוד תורה ; הראשונה שבישיבות ההסדר, ישיבת "כרם ביבנה", נוסדה בשנות החמישים . אחר מלחמת ששת הימים, בשלו השינויים שחלו בציונות הדתית, פרצו החוצה ונגלו לציבור הרחב : בקרב רבים בציונות הדתית התחזקה האמונה כי שטחי ארץ ישראל ההיסטורית ( ושטחים נרחבים נוספים בסיני ) הם מתנה אלוהית שאין לוותר עליה . תהליכים אלה קרמו עוד וגידים אחר מלחמת יום הכיפורים כאשר תלמידי ישיבת מרכז הרב ואחרים הקימו את תנועת גוש אמונים שהובילה את מפעל ההתנחלות בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים . כמה חוקרים הצביעו על כך שהחלוציות של גוש אמונים ביטאה שאיפה להתגבר על תחושת השוליות בשנות 9 החלוציות של התנועה הציונית שבהן הציונות הדתית לא מילאה תפקיד מרכזי . בהתאם לרוח האדיקות שהתגברה באותם ימים, התחוללה בשנים אלו גם "מהפכת צניעות" : נשות הציונות הדתית החלו להתלבש בלבוש ארוך יותר ולכסות את ראשן ( לאחר נישואיהן ) ; והתפרסמו ספרי צניעות ראשונים המתווים כללים לגבי המותר 10 והאסור בתחום זה . 7 שגיא ושוורץ, מריאליזם למשיחיות, עמ' 128 . 8 שוורץ, מעמדו, עמ' 333 . 9 ראו : שגיא ושוורץ, מריאליזם למשיחיות, עמ' 41 – 45 ; ארן, קוקיזם, עמ' 76 - 86 . 10 שוורץ, מעמדו, עמ' 334 .
|
|