|
|
עמוד:14
גורל, אלוהים ואדם במסורת היהודית 14 ג : יד-אלוהים, רוצה לאמר, חסד-משמיים, על עשותי הטוב והישר, השווה, למשל, בני-ישראל בצאתם ממצריים, או עונש-משמיים על עשותי הרע והמוזר, השווה, למשל, אשת-לוט . ד : הוכחה ניצחת של העיקרון, שכל מטבע יחיד ומיוחד, הנזרק בנפרד — שיקוליו שקולים לכאן ולכאן ועל כן אין להתפלא בכל פעם יחידה ומיוחדת שהגורל עולה על — עץ . ( סטופארד, רוזנקרנץ, עמ' 19 ) לעתים הגורל מתפקד כנוהג חברתי שאינו מעורר תמיהה, ותפיסות עולם שונות נקשרות בו ומצדיקות את השימוש בו ; לעתים מתעורר צורך מחודש לעסוק בבעיות שמעלה הגורל ולתת לו פשר, לאשרר את השימוש בו, להגביל אותו או לשלול אותו לחלוטין . ספר זה עוסק בהטלת גורלות במסורת היהודית למן המקרא ועד שלהי הרנסנס . עד כה לא הוקדש לגורל מחקר ביקורתי מקיף . במבט ראשון נדמה כי הטלת גורלות היא עניין אזוטרי למדי ; אך במבט שני נראה כי התופעה רחבה ומרתקת במגוון פניה . די להעלות על הדעת את השימושים המקראיים בגורל — בטקס יום הכיפורים ובחג הפורים, בעת חלוקת הארץ לשבטים, בעת מינוי המלך שאול, לשם לכידת אשמים, כגון עכן, יהונתן ויונה, לצורך קבלת החלטות לפני קרב ולצורך חלוקת זמני השירות של הכוהנים והלוויים במקדש — כדי להיווכח כי היה לגורל מקום מרכזי במסורת היהודית . מחקרים פרטניים עסקו בשאלות היסטוריות ופרשניות הנוגעות לחלק מתיאורי הטלות הגורלות, וספר זה מבקש לסכמם ולהרחיבם . זאת ועוד . הספר יעסוק בשאלות תרבותיות עקרוניות : כיצד יש להבין מקרים אלו ורבים נוספים ? מהן ההנחות העומדות ביסודה של הטלת הגורל ? מהם הערכים שאימוץ השימוש בגורל או שלילתו מייצגים ? כדי לענות על שאלות אלו נבנה המחקר בשתי קומות : קומה מושגית וקומה טקסטואלית . הקומה המושגית באה לידי ביטוי בפרק הראשון של הספר המאפיין את הטלת הגורל כ'פעולה עירומה' — דהיינו, פעולה שאינה נושאת את משמעותה על פניה . המשמעויות השונות להטלת הגורל מוקנות על ידי המשתתפים בפעולה או על ידי המתבוננים בה . הפרקים הבאים של הספר עוסקים בתיאורים המרכזיים של הטלת הגורל בספרות היהודית ומנתחים אותם לפי המערכת המושגית שהוצגה בחלקו הראשון . בפרק הראשון של הספר אתאר ארבע מערכות צידוק המאפיינות משתמשים שונים בגורל : צידוק רציונלי, צידוק מנטי ( נבואי ) , צידוק משחקי וצידוק פסיכולוגי . הצידוק 1 על פי צידוק זה, ראוי להשתמש בגורל הרציונלי לגורל תופס את נפילת הגורל כמקרית . 1 ברור שהגורל מציית לחוקי הפיזיקה ולפיכך נפילתו אינה מקרית מבחינה אונטולוגית, אולם המשתמשים בגורל ( הוגן ) אינם יודעים את הנתונים ומבחינתם התוצאה מקרית . כך הגורל מקרי מבחינה הכרתית .
|
|