|
|
עמוד:6
פתח דבר המאמר האחרון במדור זה הוא מאמרה של נעמה סט ״׳משום עיגונא אקילו בה רבנן׳ : שיטתו של הרב עוזיאל בהבנת הקולא וביישומה״ . סט היא חוקרת ותיקה של הרב עוזיאל, שאף הקדישה עבודת מחקר מקיפה לפסיקתו בתחום דיני המשפחה . היא מציינת שהדעות חלוקות בקרב החוקרים שכתבו על אודות פסיקתו של הרב עוזיאל : רבים מציגים אותו כחדשני וכנוקט עמדות מקוריות, בעוד וסטרייך קובע שאין הדבר כך, אלא שהוא נקט גישה ״מתונה״, הווי אומר, שמרנית וזהירה . סט סוקרת את האופן שבו פסק הרב עוזיאל בתחום התרת עגונות, וממצאיה עולים בקנה אחד עם דעתו של וסטרייך : הרב עוזיאל נוטה לבחור את החלופות השמרניות יותר בפרשנות מקורות ההלכה וביישומם לגבי היתר עגונות, גם כאשר הוא יודע היטב שפוסקים רבים סבורים אחרת . לאחר שביססה את קביעתה על ניתוח של כמעט עשרים תשובות שכתב הרב עוזיאל בסוגיות של עגינות, מציעה סט כי ״בבסיס פסיקתו עומד החשש לקדושת המחנה, לפגיעה במבנה המשפחה המסורתי וכשרות היוחסין״ . מעניין הדבר כי על אף האמור – וכפי שסט עצמה מדגישה במפורש – בכל המקרים, מלבד מקרה בודד אחד, מסקנתו היא שיש להתיר את האישה מעגינותה . הווי אומר : למרות שמרנותו הברורה של הרב עוזיאל, בשורה התחתונה אין הוא משאיר את הנשים שבויות באיסורן . במדור השלישי בקובץ, פעילות ציבורית והנהגה , הדגש היסטורי כמובן . גילה הדר עוסקת בפרק זמן קצר אך מרוכז בחייו של הרב עוזיאל, במאמרה ״הרב עוזיאל בסלוניקי ( שבט תרפ״א – אדר תרפ״ג ) ״ . בשנת 1912 נכבשה סלוניקי מן האימפריה העות׳מאנית על ידי יוון, ובשנת 1917 התחוללה בה שרפה ענקית אשר כילתה את המרכז ההיסטורי העתיק של העיר, ובכלל זה את כל מוסדות הציבור היהודיים ואת בתיהם של רוב בני הקהילה : מעל 52,000 יהודים הפכו לפליטים חסרי קורת גג . הממשל היווני ניצל מצב זה על מנת להעלים את האופי היהודי והמוסלמי של העיר ולהפוך את הקהילה היהודית ממרכזית לשולית . הממשלה אף קבעה ששוב לא יוכלו בני העדות הדתיות השונות להשבית את מלאכתם ביום המנוחה השבועי שלהן, אלא יחויבו לכבד את יום ראשון כיום של הימנעות מפעילות מסחרית . למציאות רב-משברית זאת נקלע הרב עוזיאל עם הגעתו לסלוניקי, ועם אילוצים אלו התמודד משך כשנתיים ימים עד לשובו ארצה . תיאוריה רבי העניין של הדר את פעילותו של הרב עוזיאל, כמו גם הניתוחים הבהירים שלה על אודות היחסים בינו ובין מגזרים בקהילה, עשירים ומרתקים במיוחד עקב שליטתה המרשימה בעיתונות היהודית הסלוניקאית בשפת הלאדינו שראתה אור בשנים אלו . מלכה כ ״ ץ במאמרה ״׳לבנות את הארץ בדרכנו ברוב מנין׳ : הרב עוזיאל והדרך הדמוקרטית בציונות הדתית בימי טרום-מדינה – היבטים היסטוריים״, עוסקת בחשיבות ובמרכזיות של הדמוקרטיה בתפיסת עולמו ובפעילותו הציבורית של הרב עוזיאל . היא מביאה דוגמאות רבות לפעילותו הציבורית הפוליטית ולהזדהות שלו עם ״המזרחי״ כמפלגה וכרעיון, ומדגישה, כי ״דבקותו של הרב עוזיאל בפעילות הפוליטית הדמוקרטית
|
|