פתח דבר

עמוד:4

פתח דבר שחיבר הרב עוזיאל על מנת שייאמרו באספות ציבוריות – אם בנסיבות חגיגיות ואם בנסיבות של צער ומשבר . המאמר ״הרב עוזיאל – יחיד, לאום, אנושות״ מאת צבי זוהר עוסק בתפיסת העולם המקיפה של הרב עוזיאל על ההבניה של העולם האנושי מרמת הפרט ועד לרמת האנושות כולה, ובכלל זה ״היחס הראוי לחיי העולם הזה, תפקיד האדם בעולם, הקשר של הפרט לרעהו ולמעגלים אנושיים רחבים יותר, והקשרים בין לאומים שונים, תרבויותיהם ויצירתם״ . בשונה מממצאיו של יעקב הדני שלפיהם קשה להתאים בין תפיסותיו ההגותיות של הרב עוזיאל בענייני תפילה ובין התכנים של התפילות שחיבר, זוהר מביא בחלק השני של מאמרו ״דוגמאות מכתיבתו ההלכתית של הרב המלמדות שהתקיים מתאם הדוק בין עולמו ההגותי של הרב ובין עמדותיו ההלכתיות״ . במאמר הרביעי במדור זה, ״רומנסת הזיכרון של הרב עוזיאל״ מאת נסים ליאון , המחבר מסביר כי ״שיח הזיכרון מבקש לדון בעבר [ . . . ] כדגם או כאפשרות חיה ביחס לעיצובו של ההווה״ . ליאון משווה בין האופנים בהם גורמים שונים טיפחו את שיח הזיכרון על אודות דמויות רבניות כגון הרב קוק, הרב מרדכי אליהו והרב עובדיה יוסף, ומציין כי הרב עוזיאל כמעט לא זכה לכך . בהמשך כותב ליאון כי בשני העשורים האחרונים ניתן לזהות התעוררות בשיח הזיכרון על אודות הרב עוזיאל, אם מצד אלו הרואים בו מקבילה ספרדית לדמותו ההיסטורית של הרב קוק, אם מצד אלו הרואים בו דוגמה מובהקת למנהיגות הרבנית הספרדית הרצויה בזמננו . במאמרו ״נאמנות הלכתית בהגותו של הרב עוזיאל״ חוזר אבי שגיא לנושא שעסק בו בעבר, 2 ומעמיק בחקר ייחודיות גישתו של הרב עוזיאל בתחום זה . הוא מוצא כי על פי הרב עוזיאל, ״נאמנות הלכתית חוברת למרחב חייו הריאליים הערכיים של האדם, ועומדת בזיקה למחויבויותיו המוסריות הפוליטיות והחברתיות״ . שגיא כותב כי ״דומה שהרב עוזיאל היה מסכים עם קביעתו של פרנץ רוזנצוויג המתאר את היהודי כך : ׳הוא אנושי באשר הוא יהודי, והוא יהודי באשר הוא אדם׳״ . לאחר ניתוח תפיסתו של הרב עוזיאל ברמה העקרונית מדגים שגיא כיצד באה תפיסה זאת לידי ביטוי בפסיקה הלכתית קונקרטית במגוון סוגיות . המאמר האחרון במדור זה הוא מאמרו של דב שוורץ , ״על מעמדו של הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל כהוגה ציוני דתי״ . מדובר במאמץ מקיף ביותר לעמוד על שיטתו ההגותית של הרב עוזיאל, תוך בחינה מדוקדקת של שני נושאים הנדונים ב״הגיוני עוזיאל״ : ( 1 ) תורת הנפש והשכל ; ( 2 ) התפיסה המשיחית . שוורץ מנתח את דבריו של הרב עוזיאל, וקובע ש״הרב עוזיאל היה שייך להוגים הביקורתיים והמפוכחים שלא נטו בקלות למטבעות שטבעו קודמיהם״ . הוא מוצא, שהרב עוזיאל עושה שימוש לא עקיב במושגים מן ההגות 2 ראו : אבי שגיא, נאמנות הלכתית בין פתיחות לסגירות, רמת גן תשע״ב .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר