|
עמוד:7
פתח דבר 7 בכל המערכת השלטונית, החל במפלגה וכלה במוסדות השלטון, נבעה לא רק מגישה של פוליטיקה ריאלית אלא גם מראיית השיטה כהגונה ומוסרית״ . כ״ץ מעלה את השאלה : מה ההקשר התרבותי-היסטורי שעל רקעו יש להבין את דבקותו של הרב עוזיאל, אשר נולד וגדל ביישוב הישן הספרדי בארץ, ברעיון פוליטי הנתפס כמערבי וכנכרי ? היא משיבה על כך תוך התייחסות לצדדים של המציאות הפוליטית והרעיונית בארץ ישראל בעשורים האחרונים של השלטון העות׳מאני, צדדים אשר לעתים אינם זוכים להכרה שהם ראויים לה : הדמוקרטיזציה של החיים הפוליטיים באימפריה בעקבות התנט׳ימאת, ההתפתחות של אינטליגנציה ספרדית-מזרחית בארץ אשר הפנימה ערכים אוניברסליים רבים ואשר חבריה ״גישרו בין ישן לחדש, בין מסורת למודרנה ובין מזרח למערב״ . הרב עוזיאל עמד בקשרים עם אינטליגנציה זו, ובמידה רבה ניתן לומר שהוא היה חלק אינטגרלי ממנה . בנוסף סבורה מלכה כ״ץ, שניתן לראות את הרב עוזיאל כבעל זיקה לענף היהודי של תנועת הנהצ׳ה – תנועת תחייה מזרח תיכונית אשר שאפה להתחדשות תרבותית תוך פיתוח זיקה לשפה הערבית ולמורשתה התרבותית המפוארת . מקור נוסף לגישתו החיובית למודרנה בכללה, ובכלל זה לדמוקרטיה, מזהה כ״ץ בזיקתו של הרב עוזיאל למורשת הרבנית-תורנית של משפחת הרבנים לבית חזן, ובפרט לקשר שלו עם דודו, הרב אליהו חזן, שכיהן כרב הראשי של אלכסנדריה עד שנפטר ב- ,1908 כשהיה הרב עוזיאל בן עשרים ושמונה . המאמר החותם את הקובץ נכתב בידי יצחק כרם , וכותרתו : ״פעילותו של הרב עוזיאל בהצלת יהודי יוון ובשיקום הניצולים לאחר השואה״ . טווח העניינים שאותם מכניס כרם תחת כותרת זו רחב ביותר : המלצות עבור פליטים שביקשו ויזות וסרטיפיקטים, העלאת רבנים מאירופה לארץ, מעקב אחר מצבם של מעפילים, קריאה לעצרות תפילה ותענית, נאומים ציבוריים, פניות לאפיפיור ולגורמים כנסייתיים אחרים, ועוד ועוד . הקורא מתרשם מחד גיסא מתחושת האחריות של הרב עוזיאל ומנכונותו לפעול ככל האפשר למען יהודי יוון – ומאידך גיסא מכך שבשורה התחתונה ניתן היה לעשות מעט מאוד : להתפלל, לנאום ולמחות . מצבו של הרב עוזיאל מבחינה זו היה דומה למצבם של כל מנהיגי היישוב היהודי בארץ בתקופת השואה : היה פער עצום בין תודעת השבר ובין היכולת להשפעה ממשית . הניגוד בין פעילותו של הרב עוזיאל בעניינם של יהודי יוון בעת השואה ובין פעילותו בענייני היישוב – אשר תוארה במאמרה של מלכה כ״ץ – הינו עז ביותר . תודות תודתנו הראשונה כעורכים נתונה למחברי המאמרים עצמם אשר הקדישו מאות שעות למחקר, עיון, כתיבה ועריכה והפיקו ( כל אחת ואחד ) מאמר מקורי ורב עניין, השופך אור חדש על דמותו המרשימה של הרב עוזיאל . בלעדי יכולתם המחקרית והיצירתית – קובץ זה לא היה קיים . כל אחד מהמאמרים עבר לקטורה מקדמית, ובעקבות זאת
|
|