פתח דבר

עמוד:5

פתח דבר 5 היהודית הימי-ביניימית, מתוך שאיפה מכוונת להציג ״מסכת אחדותית״, הן של תורת הנפש הן של המשיחיות . לאחר כל זאת מציע שוורץ מבט-על על החיבור ״הגיוני עוזיאל״ ומסכם כי ״בגלוי נועד הספר לעיסוק בפתרון סוגיות מביכות מבחינת האמונה, ובסמוי נועד הספר להציג עמדה אחדותית ומגובשת של מחשבת ישראל בתקופה של תחייה לאומית וגאולה דתית, לפחות בצעדיה הראשונים״ ; ״אין החיבור מבטא קריאה היסטורית בטקסטים, אלא פרשנות דתית לאומית להם [ . . . ] ובסופו של דבר עומד לפני הקורא טקסט מרתק ומאתגר״ . במדור הראשון עסקו המאמרים בעיקר בהגותו של הרב עוזיאל, ואם צוינה פסיקתו ההלכתית היה זה על מנת להצביע על המתאם שבין הגותו לפסיקתו . במדור השני, משפט עברי והלכה, הדגש מתהפך : המאמרים עוסקים בעיקר בכתיבה ההלכתית של הרב עוזיאל, ומתוך כך מגיעים לעתים לתובנות על אודות הערכים ותפיסות העולם שבהם הוא דוגל . המאמר הפותח הוא של מאיר דובדבני ״׳דלא תיקום בארור׳ : ייחודיות שיקולי פסיקותיו של הרב עוזיאל בנושא ההפלות״ . דובדבני עומד על דרכו הפרשנית העצמאית של הרב עוזיאל, ובכלל זה הקביעה כי מכיוון שמשך כל זמן ההיריון נחשב העובר כחלק מגוף האם [ = ״עובר ירך אמו״ ] , אזי ״ממילא ייוחס לצרכיה השונים של האישה משקל רב יותר להיתר הפלה, ולא רק במקרים קיצוניים דוגמת סכנת חיים ממשית״ . הרב עוזיאל גם מעיין בלשון הרמב״ם שהתיר להמית את העובר אשר אמו בסכנת חיים עקב סיבוך הלידה רק משום שהעובר הוא ״כרודף אחריה להורגה״, ומפרש ( בשונה מהרבה פוסקים אחרים ) שכך הדבר רק בשעת תהליך הלידה ממש ; אולם בכל שלבי ההיריון עד ללידה, מסכים הרמב״ם עם העמדה שלפיה הפלה מותרת לא רק לצורך הצלת חיי האם אלא גם לצרכים פחות קיצוניים . לאחר ניתוח מגוון תשובות של הרב עוזיאל מסיים דובדבני את המאמר במשפט : ״הרב עוזיאל מציג פסיקה המחפשת לאזן בין אמת לחסד, ובין דין לרחמים״ . אלימלך וסטרייך ממקם את הרב עוזיאל בהקשר של מסורת פסיקה ספרדית-רבנית מיוחדת, במאמרו ״זיקת הרב עוזיאל לפסקים של חכמים בני משפחת חזן״ . בני המשפחה הם צאצאים ליהודים ספרדים שהגיעו לאימפריה העות׳מאנית והתיישבו באיזמיר ; אחדים מהם אף הגיעו למשרות רבנות בכירות בירושלים, ברומא, באלכסנדריה ובטריפולי שבלוב . וסטרייך מפנה את תשומת לבנו לזיקות ולקשרים בין העמדות ההלכתיות שנקט הרב עוזיאל ובין העמדות שנקטו קרובי משפחתו בדורות הקודמים . כמדומה שיש במהלך זה חידוש מחקרי מתודי, של סימון אסכולה הלכתית שאינה גיאוגרפית או עדתית אלא מעין משפחתית-חמולתית . אגב העיון במאמר רב עניין זה, אנחנו זוכים להכיר – מלבד הרב עוזיאל עצמו – גם דמויות רבניות מעניינות ומרתקות, ולהתוודע לפולמוסים ולמחלוקות עקרוניות שהסעירו את העולם הרבני באגן המזרחי של הים התיכון משלהי המאה ה- 18 ועד לאמצע המאה ה- 20 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא