|
|
עמוד:10
10 דפנה לוין היסטוריה ואידיאולוגיה . במקביל נחקר אופן ייצוגם הסימבולי של המרחבים, תוך בחינת עמדתו של הטקסט ביחס לאותו מרחב המתקיים בו . לצורך כך מתמקד הספר בשתי גישות מרכזיות של חקר המרחב : האחת בעלת תפיסה של "מרחב בינארי", כלומר מרחב הממקם את המרכז בעמדת בכורה מול הפריפריה, והשנייה היא תפיסה של "המרחב השלישי", אשר מדגישה את יחסי הגומלין בין המרכז והפריפריה ואת אופיים הרבגוני ובעיקר הדו – כיווני . על מנת לבחון בטקסטים הספרותיים את המשמעויות הפוליטיות של המרחב הפריפריאלי ושל הסובייקטיביות המובנת דרכו, הפרק הראשון יוקדש להסבר של מושגי מפתח, כמו מרחב, פריפריה ומרכז . בניתוח חמסין וציפורים משוגעות יראה הספר כיצד הרומן, שעוסק בזיכרון ובהיסטוריה, מתאפיין בהיעדרה של ראייה ביקורתית ומורכבת ביחס למרחב הציוני הבנוי בשנות ה – 50 . בניתוח שום גמדים לא יבואו , המשמש דוגמה למרחב השלישי, יראה הספר כיצד מדגים הרומן מרחב זה הן במישור הגיאוגרפי, שבו מתקיימות 6 והן פעולות היברידיות, במונחיו של החוקר הומי באבא ( Bhabha ) , במישור הטקסטואלי שבו מייצר המבע תרבות היברידית וזהות היברידית . ניתוח ככה אני מדברת עם הרוח , שבולט בו היעדר של אפיון ספציפי, יוצר מרחב שאינו רק מקום אלא גם תוצר נזיל של תהליכי העיצוב החברתיים המכוננים אותו . גם יצירה זו מעצבת זהות היברידית אשר יש לחשוב עליה במונחים מורכבים שבהם מצטלבים המגדרי והאתני . במרחב הישראלי הממשי בשנות ה – 50 התמלאה הארץ ערים פריפריאליות חדשות, שכונות ושיכונים בניצוחו של אגף השיכון למען קליטת העולים החדשים, חלקם בשטחים פתוחים ואחרים על גבי כפרים וחורבות ערים . עם השנים הידרדר מצבם וכיום מועמדים השיכונים הללו להריסה במסגרת תוכניות "פינוי – בינוי" למיניהן, המבוססות על דו"חות כלכליים ועל ערכי קרקע . התוכניות מציעות
|
|