מבוא

עמוד:13

13 בין הצבר לחמנית ובראשונה באמצעות היחס המיוחד שנוצר בין החיקוי לבין המושא 4 בהקשר זה, חשוב להדגיש שבמקרים רבים טקסטים שאותו מחקים . ספרותיים אינם רק מייצגים או משקפים מציאות אלא גם מכוננים מציאות . כלומר, לעתים המחבר מבקש להשפיע באמצעותם על המציאות ועל דרך החשיבה של קהל הקוראים . באופן הזה הספרות הופכת לא רק לכלי מייצג אלא גם לכלי שעשוי להשפיע וליצור מציאות חדשה . דיון בשני מרכיבים אלו של הספרות - המימזיס וכינון המציאות - נעשה מורכב יותר בבואנו לדון בספרות של נשים, אשר נתפסות כ"אחרות" ביחס לעולם הגברי . נשים שרוצות לשקף את חוויותיהן ואת חייהן ולכונן שיח שבו יהיה להן תפקיד חברתי – תרבותי בולט מוצאות את עצמן פעמים רבות ללא כלים מתאימים לעשות זאת, מכיוון שהמוסכמות הספרותיות והשפה שרווחות בטקסטים מוכתבות לרוב על ידי תפיסת העולם הגברית . חוקרות פמיניסטיות כמו הלן סיקסו ( Cixous ) קוראות לשינוי בשפה ולשינויים בתהליכי קריאת הטקסטים ההגמוניים – הגבריים כדי 5 שהטקסט הספרותי אכן ישקף במידה כלשהי את חייהן של הנשים . לדעתן, על הנשים ליצור מערכת שונה של מסמנים אשר ישקפו את חוויותיהן של הנשים ואת עולמן . כמו כן, חוקרות אלו סבורות שיש לגרום לשינוי באופן כתיבת הטקסטים הספרותיים של נשים ושל גברים כאחד, כדי ליצור מגוון רחב יותר של דמויות נשיות ושל מערכות יחסים בין נשים לגברים . קשר זה בין טקסט להקשר נעשה מורכב אף יותר כאשר מדובר בכתיבה אוטוביוגרפית, בעיקר כתיבה אוטוביוגרפית נשית . באמצעותה האישה מנסה להעניק 4 . הרציג, העולם בסיפורת , עמ' 184 - 185 . 5 . ראו לדוגמה : 4 : 1 , Helen Cixous , " The Laugh of the Medusa", Signs pp . 875 – 893 ; Deborah Cameron , " Why Is Language a Feminist , ) 1975 ( Issue", Cameron ( ed . ) , The Feminist Critique of Language : AReader, New York and London : Routledge 1998, p . 8

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא