לקראת קריאת כלאיים

עמוד:13

13 הזר המקומי השליטה הקולוניאלית , הצבאית והתרבותית , שהחברה הישראלית נתונה בה יותר משישה עשורים . כל אחד מהרומנים האלה מציב את המלחמה כציר עלילתי מובלע או גלוי , ובאמצעותה ניתן ביטוי לייצוגי הכלאיים של הישראליות : ב חסות זוהי מלחמת יום הכיפורים ) 1973 ( , ב ערבסקות מדובר במלחמת העצמאות ) 1948 ( וגם במלחמת לבנון ) 1982 ( , ב הכלה המשחררת מדובר בטרור הפונדמנטליסטי המוסלמי באלג ' יריה ובפרוץ האינתיפדה השנייה ) אוקטובר 2000 ( . כל אחד מהעימותים מקורו במגע שבין אומה ערבית ובין אומה מערבית , וכל יצירה מדגישה בדרכה את היסוד החשוב ליוצרה . ב חסות מוצגת הוויית הכלאיים הישראלית – פלסטינית בנוסח ריאליסטי – חברתי , כתשתית קיומית ותרבותית , והאמירה היא גם פוליטית מאוד . ב ערבסקות מבוטאת אסתטיקת הכלאיים בנוסח פוסט – מודרני , והתשוקה לכיבוש מחדש של המרחב הגיאו – תרבותי מוצגת גם כמקור למכאוב בלתי פוסק . ב הכלה המשחררת ניתן להוויית הכלאיים נוסח גרוטסקי , וההפרזה הקרנבלית , התרת הרסן לדחפים , מתסיסה סקרנות וחשד . מערכת גילומיו של נרטיב הכלאיים , שה " זר המקומי " הוא הביטוי הפרדיגמטי המוחשי והחד ביותר שלו , קשורה קשר הדוק לסכסוך הפוליטי הישראלי – פלסטיני וגם למאורעות הפוליטיים החברתיים והכלכליים שאירעו בישראל החל משנות השבעים המאוחרות ועד ימינו . תמורות התחוללו בין ערבים ליהודים , ובחברה הישראלית בין פלגיה , אבל המאורעות אינם נתחמים כאן או שם אלא מחלחלים מעבר לתחומם . גילומי הכלאיים שבהם נעסוק שונים מייצוגים היברידיים קודמים ) אף אם ניתן להם ביצירות הד ( , אלה שהופיעו בספרות העברית בראשית המאה העשרים , בעת שתואר בה מגעם הראשון של סופרים יהודיים עם הארץ — מגע שנשא 4 אופי ראשוני ונאיבי .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר